כמה חם, כמה חם.
אתמול היה כלכך חם שלא היה לי כוח לצאת מהבית, מהמזגן.
מפלס החרמנות שלי הגיע לאפס המוחלט, וכדי לעודד את עצמי קצת התקשרתי לדור הבא.
הדור לא היה בבית.
החבר שלו אמר שהוא בעבודה.
דור מצא עבודה כבארמן באיזה באר אפלולי ומסריח מבירה בדרום העיר.
אז החלטתי לנסוע לבאר ושאלתי את החבר אם בא לו לבוא.
כמובן שהוא רצה, [בינינו מה הוא השתגע להשאיר את דור ואותי לבד?] והגענו לבאר.
היה שם חם מאוד.
המזגן התקלקל
האנשים נטפו מים ושתו בירה קרה בלי הפסקה
בחצר האחורית קולות ההשתנה נשמעו למרחוק
נכנסנו החבר ואני ויצאנו מייד
חום, סיגריות וסרחון נורא של גופות מזיעים.
אמרנו לדור שאנחנו מחכים לו ליד הבאר.
חכינו כחצי שעה לערך, ואז הוא הגיע. מזיע, מסריח, עייף ועצבני ואפילו רעב.
נסענו לאבולעפיה קנינו אוכל והמשכנו לחוף הים שבין יפו לבת-ים. התישבנו על החול ואכלנו, ושרנו והתחבקנו שלושתינו. הכל נהיה דביק ומלא בריחות של תשוקה ובמגעים של תשוקה.
לא בזבזנו הרבה זמן על מחשבות מיותרות, והמשך הלילה היה שלנו. עם בוקר עזבנו את החוף. הקפצתי אותם לבית שלם ואני לביתי לעמל יומי.
http://www.bulgereport.com/