גבר של גברים

http://www.easyboyfriend.com/art.htm

אין, פשוט אין כמו קפקא, אפילו יסגרו אותו, אז מה?!

משעמם שם, נורא. האוכל לא משהו, המלצרית רזה, לא נעימה.

המלצרים עסוקים בלא לשרת. חתיכים? זה ענין של השקפה.

שמעתם על תחרות הגבר של הזמן הוורוד. חשבתי לי, אולי גם אני אלך לתחרות הזו, מה יש? אומנם כבר אינני בן 20, הבטן שלי לא הכי שטוחה, אבל הזיון האחרון אמר לי שאני חתיך אמיתי ושווה.

אז אתמול ישבתי  בקפקא. שתיתי בירה, קראתי בעיתון, וכלום, נאדה. אומנם מלצר אחד הסתכל קצת יותר מהרגיל, אבל סנוב שכמוני, לא מתחיל עם הצוות. יצאתי לרחוב, והלכתי לכיוון אלנבי בואכה שוק הכרמל. שם חטפתי מכה בכתף, וקול צרוד אמר: היי, אתה כבר לא אומר שלום?!

אני תמיד אומר שלום, אמרתי לבעל הקול, וכמעט התעלפתי. אתם יודעים מה זה לפגוש את האקס המיתולוגי שלכם אחרי  חמש עשרה שנים של פרידה?

אני על כל פנים אמרתי שלום, בוודאי, ושאלתי מה מעשיו. לא ממש קיבלתי תשובה, אבל אחרי עשר דקות כבר היינו במונית לכיוון ביתו.

לפעמים קפקא זה שיעמום ולפעמים קפקא זו ברכה.

ואתמול לא לבשתי את חליפת הצַיִד