לפעמים כדאי להיזכר בזיון הראשון כדאי להיזכר בו, כי הוא מכיל את תבנית ההצלחות או הכשלונות שלנו בסקס, יש בו את הריח הראשון של גוף אחר, יש בו גילוי חלקי ומגושם של הגוף. יש בו תקווה או ייאוש.
שלי הוא ייאוש מוחלט.
הייתי בכיתה ח', לאחר שכבר התמזמזתי עם שני בנים בשירותי הבריכה הציבורית, ולא נהניתי בכלל. אבל זה לא סקס, יצאנו שני בנים ושתי בנות לסרט, ולאחר הסרט נכנסנו לגן ציבורי לעשן סיגריות. שני גברים התקרבו אלינו, מהלכים כמו רקדני בלט, משתמשים בחושך כדי לעורר סקרנות או פחד.
חשתי בהתרגשות גדולה, אך כיוון שהייתי עם עוד חבר ושתי בנות, שמרתי את ההתרגשות עמוק בבטן.
למחרת ספרתי לאמי על הטיול ועל הבחורים שהתקרבו אלינו, והיא הציעה לי להיזהר מהם, כי הם אוהבי בנים.
עיוורונם של הורים. חוסר יכולתם להיות רגישים לילדיהם כי הם תקועים בתפיסת מציאות אחרת לגמרי משל ילדיהם.
שמחתי על המידע שקיבלתי מאמי, ובאותו יום בשעות אחה"צ המאוחרות הגעתי לגן. הסתובבתי בו מעט, ולפתע פנה אליי בחור, שלא נראה מבוגר מאוד והציע לי "למצוץ" לי את הזין. כמעט נפלתי מהרגליים מעצם ההצעה והמלים שהשתמש בהם, אבל הזין שהזדקר והתשוקה והרצון שלחו אותי אל בין השיחים לחווית המציצה הראשונה שלי.
מה יש לספר? יש הרבה מה לספר. הייתי בן 13 וחצי. בלי נסיון, חרמן ללא תקנה. בין השיחים נפתח הריצ'רץ' של מכנסיי, ומייד פה תובעני השתלט לי על הזין. המציצה היתה "מקצועית" מאוד -רק היום אני יכול לומר כך- אבל אז היא לא הסבה לי שום הנאה. ההיפך קרה. נגעלתי. היה משהו אלים בקול המציצה, בהשתלטות של הפה על הזין שלי, בידיים שמרטו את שיער הביצים שלי, בחוסר ההתחשבות המוחלט בי. הפכתי לזין אחד גדול עבור הפה שמצץ. דחפתי את הראש מהזין שלי והודעתי לו שאני הולך, כי אין סיכוי שאגמור כך. יצאתי מבין השיחים רועד מהתרגשות ומגועל גם יחד. חמש דקות אחר כך, מישהו אחר מצא אותי, אבל זה כבר סיפור אחר.