גבר של גברים

את ש' פגשתי בפעם הראשונה כשנכנסתי לכיתה ט' בבית הספר החדש שלי. כשאני חושב על זה היום, ש' היה כל מה שאני לא אוהב בגברים. גבוה, רזה, דק, בלונדיני, עיניים ירוקות-כחולות.

אבל, אז בגיל 15 הוא היה אביר חלומותיי. במיוחד התלהבתי מהמותניים הצרים שלו, שהזכירו לי גיבורים הוליוודיים מחרמנים.

ש' היה בן של שוטר בדרגה גבוהה מאוד.

ש' היה חבר של החבר'ה, כלומר בלתי ניתן להשגה כלל אפילו כפרטנר לשיחת סתם על ידי אחד מהשכונה, אלה המסכנים שבחסד יושבים אתנו בכיתה.

אבל אני התאהבתי בש' אהבה עמוקה.

שנה שלמה התהלכתי בעקבותיו לכל מקום בבית ספר.

עשיתי לו עיניים בלי בושה.

התבוננתי עמוקות במפשעתו.

הצצתי על רגליו בשיעורי ספורט.

הכל רק כדי לזכות ולו במבט כחול אחד ממנו.

כלום. נאדה. יוק.

במקביל, שלא יהיו ספקות, המשכתי להתהולל בערבים ובלילות, חוגג את נעוריי עם פרטנרים רבים ומגוונים.

אפילו מצאתי אחד שדמה לו מאוד.

אחרי שנה התאוששתי.

הבנתי שאתו אין סיכוי, ולא יעזור כלום.

והנה, לפני כמה שנים, באחד מאתרי החבר'ה התפתח דיון והועליתי בו כנושא לרכילות מתוקה-מתוקה. ש' לא היה חלק מהרכילות אבל אחד מחבריו הטובים דאז כתב על העקום הידוע - אני.

עוד חלום שהתנפץ.