גבר של גברים

ש' היה הדוגמה לאהבה מוטרפת וחסרת הגיון, מסוג הריגושים והאהבות שטרחתי על טיפוחן בשנות העשרים המוקדמות שלי.

שהרי, אם בגיל 13 התחילו לשאוב אותי, ודי מהר קפצתי לתוך הסצינה הקווירית בעיר מגוריי, לשעבר, בגיל 15 או 16 כבר הייתי אחרי מספר גדול מאוד של מאהבים, מומחה בהנאות הגוף ובגרימתן/קבלתן, וציניקן לא קטן.

אני יודע שנמפומניות מהסוג שאני חוויתי בצעירותי היתה סוג של צעקה/בקשה/צורך בקבלה. הכי קל, כידוע, זה להאשים את ההורים האכזרים, שלא חיבקו, לא אהבו, לא היו רגישים אל../הביאו יותר מדיי ילדים. אבל קשה מאוד ליחס את התוכונות האלה, כולן, להורים שלי.

אז הם לא ממש חיבקו, אבל הם הפגינו דאגה הורית, סבירה.

הייתי ואני עדיין , תלמיד מצטיין

לא היו לי הרבה חברים ממין זכר, היו לי הרבה חברות

לא היה לי ממש כנראה על מה להתלונן

אהבתי סקס, מאוד. עדיין אוהב סקס מאוד.

וכך בגיל 16, כבר לא יכולתי לספור את כמות הגברים אתם שכבתי. מכל הגילים, מכל הצבעים, הגזעים, הגבהים המידות והריחות. אף פעם לא הייתי נעול על טיפוס מסויים, וזה לא דרש הרבה להוריד ממני את בגדיי. אם יש לך ריח של בצל מהפה, אל תבוא אליי, אם אתה מזיע ומסריח לא אני, אם אתה לבוש בצורה המעידה על כך שאינך אוהב את גופך, לא אני הכתובת בשבילך, ואל תציע לי כסף, מניאק, כי אני לא מזדיין בשביל כסף.

אבל ש', אההה, ש' כמה אהבתי אותו. הוא היה מבוגר ממני בשלוש שנים. נמוך, זין גמדי, זקן ושפם וחריג מכל הגברים שהכרתי עד אז.

הוא התנשק נהדר. הוא התחבק נהדר. הוא ידע לדבר יפה. היו לו הורים שקיבלו את כל עשרת חבריו [ההומו המונוגם הראשון שפגשתי בחיי] לארוחת בוקר, למפגש עם חבריהם, מה לא.

זכור שיום אחד ש' הזמין אותי לביתו של אביו. הזדיינו בכיף בחדר הקטן שלו. סיימנו. התלבשנו ויצאנו  לשוחח בנעימות עם אביו ואיזה פרופ' מהאוניברסיטה, שהכיר אותי [אוי הפאדיחה, הפאדיחה בשבילי]. הם ידעו [שמעו?] מה עשינו חמש דקות לפני.

כזה היה ש', כזו היתה משפחתו

והוא זרק אותי.

נו טוב, דרמטיות יתר. היה ברור שלא אשתלב בחייו הבורגניים מדיי של ש', עם ארוחות לפרופסורים, עם בת זוגו החדשה של אביו.

I was too wild 

סירבתי להתנהג על פי כללי הנימוס המקובלים

[דווקא המעמד החברתי שלי היה אז ראוי מאוד בעיניהם]

הוא מצא לו חבר אמריקאי

הוא טס אתו לאמריקה

מאז לא ראיתיו זה כעשרים וכמה שנים

עצוב