כן, גם דבר כזה היה לי. "יזיז" מליונר. ישראלי. יפה ומתוק ומדליק. עם וילה ובריכה. כיום הוא קבור בגלל מחלת איידס, הוריו זה כבר בעולם שכולו טוב. למי הלך הכסף? לא אליי זה בטוח.
אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון.
ולא לכעוס אם אני נשמע כמו פרחה מצוייה שעולמה הרוחני מתחיל ונגמר ב"לאשה".
את המליונר לא הכרתי בגינה ציבורית. נפגשנו במסיבה הומואית לוהטת באיזו וילה מפוארת בשכונה מפוארת בעיר מגוריי. הייתי בגיל שידעתי שיש גברים רבים שרצים אחרי הישבן שלי [אם כי כידוע לא מסרתי אותו לאיש ] ורבים אחרים אחרי הזין שלי, ועוד רבים יותר אחרי הצורך ל"הראות בחברתי". כן משהו מעניין בחברה האנושית - הצורך להיראות עם מישהו או מישהי הנראים טוב/עשירים/מעמד חברתי וכו' אני נחשבתי כשלל, כמישהו ששווה להיראות עמו .[יתרונות המראה הנהדר והגיל וההשכלה]. לכן לא ממש התפעלתי כשראיתי את הבחור המדליק הזה נועץ בי עיני עגל. אבל הוא לא פנה אליי. פחד מדחיה. [אולי אקדיש לענין הזה פוסט נפרד].
כצפוי הגיע שליח ממנו. ערך הכרות בינינו. כמובן סיימנו את הערב/הלילה אצלו בוילה, בחצי הוילה שלו - הוריו עוד היו בחיים. כמובן הוא הציע לי הרים וגבעות לו אסכים להפוך לבן זוגו, כמובן שבבוקר , לאחר שנגמר הייחום של הלילה הוא השתדל להיפטר ממני במהירות רבה.
לא נעלבתי.
חיי היו פרושים לפניי אחרת ממה שהוא חשב עליי או אודותיי.
הוא היה חמוד, באמת. סקס בינוני ומטה.
שבוע אחרי אותו לילה חביב ושרמנטי קיבלתי שיחת טלפון מאחד מחבריי הקבועים. איש שהפך עצמו לסוג של "מנטור" בעיני עצמו, שלי. [מסכן, הוא זכה רק לזיון פעם אחת אתי, והוא רצה יותר]
בשיחה הוא סיפר שהבחור נדלק עליי נואשות, שהוא מעוניין לפגוש בי יותר, שהוא מתנצל על הדרך האיומה בה דיבר אליי, שהוא התרשם ממני , ושאני צריך להבין כמה קשה לו בגלל שאנשים רוצים את הכסף שלו. [אמרתי עיתון "לאשה"?] וכי יכולתי לעמוד מול ביטויי אהבה כאלה?!
אבל ערכתי בינתיים את הבירורים שלי, וגיליתי שאחי שוכב עם אמו. זה הספיק לי.
לא מוכן להיפגש בבוקר עם אחי בדרך לשירותים או לבריכה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
