גבר של גברים

גם לכם יש לפעמים ימים שהם "סתם ימים", כאלה שאין בהם שום התרחשות דרמטית, ושום אופי של "דרמה-קווין" לא מצליח להכניס בהם ענין, אפילו מתאמצים נורא

ככה עברנו את יום חמישי ואת יום שישי ונראה לי שגם שבת יהיה יום כזה.

מחד זה פנטסטי. קצת רוגע, קצת שלווה לנפש הסוערת

מאידך רוגע ושלווה זה לגיל 70 ואני רחוק מהגיל הזה מאוד.

אז איך מייצרים דרמה? איך מערערים קצת את השלווה הזאת?

אפילו למחשבות האלה אין לי "כוח".

התישבתי על המרפסת, עם העיתון ביד. מולי יושב דביר המקסים עם העיתון ביד.

ואז, מרצון או שלא מרצון עיניי נמשכות אל רגליו השעירות

אל החבילה הבולטת

והדרמה מתחילה

משחק החיזור הקבוע שלנו.

<עד עכשיו הוא לא אמר שנמאס לו מזה>