גבר של גברים

פעם להגיע לחוף הים היה ענין לא קל.  צריך היה להשיג מכונית, מישהו שיודע לנהוג, ואז להתארגן ולצאת לחוף הים.

להזדיין על חוף הים היה סוג של אירוע שעצם המחשבה עליו עורר התרגשויות רבות ופינטוזים אינסופיים, שחלקם כידוע נגמר במשחק עצמי ארוך, מורכב אבל קצת משעמם.

לא האמנתי, שיגיע יום ובו אומר לעצמי: די עם החול והחוף. אני רוצה מיטה, מקלחת ומגבת. אני רוצה נוחיות זיונית. נמאס לי להזדיין על חוף הים. 

כי  זה מה שקרה לי אתמול בלילה. פגשתי את המקסים התורן, אותו אני פוגש בחצי השנה האחרונה.  איפה נזדיין הוא שואל. הסברתי לו, שלצערי הלילה הזה, הדירה תפוסה על ידי השותף שלי, ולא נוכל להזדיין שם.

טוב, הוא אומר, בוא נלך לחוף הים.

אז עלינו למכונית שלו והתחלנו לנדוד בין  חופי הים הקרובים, כלומר אלה שבגוש דן.

אי אפשר למצוא שם כמעט מקום להזדיין.

תמיד יש אנשים או ספינות מאירות או ..

בסוף מצאנו איזה מקום.

הורדנו שמיכה, הורדנו בגדים והתחלנו במרץ רב להתעסק זה בזה, אלא שלפתע: אאוצ' נתקע לי משהו בגב, אחח נתקע לי משהו בתחת, היי מה הולך עליי

הבנו

על חוף הים משתזפים

נכנסו למכונית, חנינו במקום אפל והזדיינו בתוכה.