גבר של גברים

יש לי חבר כבר כמה שנים שלא מזדיין עם גברים. מה פתאום להזדיין עם גברים? הוא לא הומו בכלל.

אם כי אתי הוא נורא אוהב להתנשק, והוא נורא אוהב להתחכך בי, ובמיוחד הוא אוהב את הקטע: אל תיגע לי ב....

פעם זה נורא עצבן אותי. אני מקדיש ערב שלם [חמש-שש שעות] לפגישה עם בחור. חלק מהזמן מדברים על החיים, חלק שני מתמזמזים ובחלק השלישי רבים, כי הוא "לא נותן". 

אחר כך, אחרי שכבר הצלחתי להתעסק בכל חלק מגופו חוץ מהזרג שלו, והבנתי שאני נכנס לסחרור של "הגבר שרוצה לתקוע לבתולה", והבנתי שכך הוא מתייחס לדברים, כלומר, הוא מרגיש שיתכן שאחרי שאשכב אתו לא ארצה לראות אותו יותר, החלטתי לסגור ענין, ודי.

התלבטתי עם עצמי תקופה ארוכה איך לסיים את הענין בצורה הנאותה והסבירה ביותר. כי היה לי ברור שיחסינו לא מתקדמים לכיוון שאני מעוניין בו, והיה לי ברור שהוא מתחיל להימנע מלפגוש אותי. קשה לומר שלום ליותר משלוש שנים של מערכת יחסים עמוקה של אהבה, בלי זיונים, אבל עדיין אהבה.

למזלי הוא החליט לסיים את הדברים לפניי. נמאס לו, והוא בכלל החליט שהגיע הזמן להתחתן ולהביא ילדים לעולם, ולאחר שהפגנתי חוסר רצון עז לפגוש את החברות שלו, ובמיוחד את הגברת האחרונה, הוא הודיע לי נחרצות שלעת עתה הוא משעה את יחסינו.