הגיע גם הגיע זמנה של ירושלים. בחרנו מלון/אכסניה בעיר העתיקה, כי בא לנו לבלות קצת עם תושבי העיר המוסלמים.
מי שלא שכב מעודו עם מוסלמי, ערבי, בגיל שבין 19 ל- 22, הגיל שבו הם מתחתנים , לא מסוגל להעלות בדעתו את כמות החושניות הטבועה בדמם ורק מחפשת הזדמנות להתפרץ החוצה, בטירוף. אחר כך הם מתחתנים, וכמו כל צעיר אחר בעולם מתברגנים ומאבדים את קסם הטירוף האירוטי, או שאני ממציא את הכל.
על כל פנים, דביר ואנוכי הלכנו למסעדה של החבר שלי, שמייד הפגין התענינות רבה בדביר, תוך גירוד בלתי פוסק במכנסין באזור הזין, נגיעות כאלה ואחרות, שירות אישי ממנו וסירוב לקבל כסף < מה שלא עזר, כי שילמתי בתוספת טיפ רציני>
אז מה אתם עושים הערב הוא שואל?
דביר הביט בי, בעיניו היה ענין רב, אז אמרתי לחבר שלי, שנשמח לבלות את הערב במלון עם שתיה, בחברתו ובחברת חבר שלו, ידיד שלו, מכיר שלו.
ובאו השנים, החבר שהביא היה בדיוק , אבל בדיוק מסוג הממתקים האהובים עליי במיוחד. שחרחר, מכון כושר, מנומס וחרמן עד טירוף. היינו צריכים אמנם לשתות קצת יותר מהרגיל, לכבות את האור, אבל מאותו רגע, זעקות ולחישות, יבבות ויפחות, צעקות חלוקות ונאקות ממרכז החזה.
מעל הכל ילל קולה של בילי הולידיי מהדיסק שקנינו בבקר.