גבר של גברים

תמיד האחד בספטמבר מזכיר לי את היום הראשון ללימודים בתיכון. כשהגעתי לתיכון כבר הייתי פעיל מאוד מבחינה מינית, והשתרללתי ללא בושה וללא מעצורים, אבל מעולם לא עם בני גילי.

ביום הראשון ללימודים בתיכון. שעה שבע וחצי מעין טקס קבלה של החדשים. והוא עומד לידי. נמוך ממני בראש, עיניים חומות, ג'ינס צר ומבליט חבילה, אלא מה.

אני עומד לידו נרגש ומלא חרדה.

הוא נראה לי כל כך בוגר, מחובר לעצמו ולמיניות שלו, ואני? מי אני? מה פתאום שיסתכל עליי בכלל.

מחשבות איומות כאלה היו לי בראש.

המשכתי לעמוד לידו כל הטקס ובכיתה ישבתי לידו.

היה לו ריח טוב

היו לו בגדים יפים

היו לו תלתתלים שובבים על הראש

גבר

אחחח כמה הייתי נותן כדי למצוץ לו, אלוהים כמה

לא יכולתי יותר

ביקשתי רשות לצאת מהכיתה ובטיסה הגעתי לשירותים ואוננתי נמרצות

אחר כך עישנתי סיגריה

שטפתי ידיים

חזרתי לכיתה חצי רגוע

הבת זונה כבר ישבה לידו, הבלונדה המגעילה עם החצ'קונים על הפנים

כולה מרוחה עליו

העפתי בו מבט עמוק וכואב

הוא לא הבין

אבל אז ראיתי את ע', לפתע הוא קפץ לי מול הפרצוף

אז ישבתי לידו

והחלפנו מספרי טלפון ומעולם לא הזדיינו.

והאם פגשתי את בעל התלתלים אי פעם אחרי התיכון?

כן, אבל לא נעים לספר על בורגני נמוך ושמן וצעקני שעושה הרבה כסף, חושבים שאני מקנא בו.