גבר של גברים

לא אכפת לי. באמת שלא אכפת לי. שלומי, כרגיל וכתמיד חטף את ה"ג'ננה" שלו, ואחרי 3 ימים ביקש ממני בנימוס לצאת לחופשה בכל מקום, ולהשאיר אותו בבית לבדו.

שלומי הוא מאותם בני אדם שחייבים להיות במקום הכי נקי, הכי סטרילי שאפשר, ושהכל מותאם להכל. וזה מה שהוא הולך לעשות עכשיו. להפוך את הבית על הראש, לנקות, לצבוע, להחליף חפצים פגומים.

אגיע הביתה ולא אכיר כלום מהבית.

ואתעצבן.

כרגיל.

אבל החלטתי שהפעם אולי אנסה לתת לי ולשלומי הזדמנות, אם כי מתחשק לי לצאת לציד עם הג'יפ, אבל החורף, העבודה הקשה וחווית אושר קצת ציננו את ההתלהבות שלי.

קיבלתי חופשה של שבוע מהבית, ברור שצריך למצוא מקום אחר לישון בו. לקחתי את הג'יפ, והיי הופ אני בדרך לצפון. או צפונה מעט מהמקום בו אני גר.

הגעתי לעיר הצפונית מעירי, נכנסתי לבית מלון שכרתי חדר והבטתי עמוק בעיני פקיד הקבלה, שאינני מכיר אותו. היא נראה מעונין, אבל לא ממש מעונין. כלומר, מקצוען, כלומר אצטרך ל"עבוד קשה" או לשלם כדי לזכות בחוויה מסעירה אתו.

כבר כתבתי באחד הפוסטים שאין לי בעיה לשלם עבור סקס, בתנאי שהוא שווה.

הפקיד הזה נראה טוב, והיה בו משהו שהבטיח חוויה טובה, או לפחות מציצה טובה.

עליתי לחדר, התארגנתי וצלצלתי אליו לקבלה, ושאלתי אם יש סיכוי שניפגש הוא ואני לכוס קפה.

בשמונה בערב נפגשנו ליד הג'יפ ויצאנו לסיור סביב העיר.

עצרנו במקום חשוך ונעים, העליתי את גגו של הג'יפ [קר] והתחלנו בחגיגה המרגשת הקבועה. הוא הפגין תאווה במידה סבירה, תשוקה לא לוהטת אבל גם לא צוננת, ובהחלט הפעיל עליי מערך מתוחכם של נגיעות, לקיקות ומציצות, כך שלא יהיה לי על מה להתלונן.

החלטתי להיות קצת פעיל יותר, ואחרי סטירה קלילה על ישבנו השטוח, וטיפול נוסף שם חלה הזדקפות רבתי וההמשך הרי די ברור. קולות השמחה שלו היו די רמים, והאמנתי לרגע שאני באמת "מעורר תשוקה", ולא הכסף שסיכמנו שיקבל בתום הזיון.

היה שווה כל גרוש.

האיש בתמונה אין לו קשר ורבע קשר לפוסט זה!

כן, שלומי. שלומי אותו פגשתי ב"דיוטי-פרי", ומייד מכרתי הכרטיס ולקחתי אותו לביתי

בעיירה הדרומית שלי, הקטנה, אתם כבר יודעים, יש לי שכנה חטטנית בשם ימימה. היא דווקא מחבבת מאוד את שלומי, ואף פעם לא הבנתי מה הוא מצא בה ומה היא מצאה בו. ראיינתי פעם את שלומי, ושאלתי אותי, מה הקטע שלך עם ימימה? אתה מזיין אותה? שלומי כמעט נחנק. לזיין את ימימה? אין , אין לך גבולות, זנאי.

שלומי הגיע, ועוד באותו ערב חגגנו את חיינו המשותפים מחדש. שלומי הוא לא אקס. שלומי הוא אורח לחודש-חודשיים, ואח"כ הרוח הגדולה לוקחת אותו לאן שבא לו ללכת. מי שיוצר קשרי משפחה עם שלומי מובטחת לו אכזבה ודאבה, כי שלומי עצמאי בשטח

שלומי נכנס אתי לדירתי ומייד עיניו עורכות סריקה מקיפה. הקיר הזה סדוק, החלון הזה מלוכלך, לארון הזה חסר, וצריך להחליף ריפוד בג'יפ. אבל שלומי, אני מתחנחן, אתה יודע שאני אוהב את הג'יפ עם השפיך? אבל שלומי בשלו. אתה אוהב לזיין על הג'יפ? אבל לא אותי. אני לא שוכב על הפנים ומריח את הג'יפה של הזרגים  שזיינת. קאפיש?! אחח, איזה גבר רב עוצמה

אז, אני שואל בקול מתחנחן ומעפעף לו. יהיה לנו זיון על הג'יפ אם אני מחליף ריפוד? ורק שתדעו, שלומי שונא שמזיינים אותו. שלומי מעיף בי מבט ארוך וכהה. תשכח מלזיין אותי, אדיוט. אז אותי תזיין על הג'יפ שלומי? בטח בטח. אדיוט. הוא לא ממש מבין את המשחק הזה, שלומי. הוא "גבר" שאוהב גברים, לא גברים שמתנהגים כמו "בחורות" בלשונו.

הבנתי ושיניתי "פאזה" מייד, מה אני פסיכי? מצאתי שלומי לא רוצה שיברח מהר מהר, או ילך לבכות אצל ימימה על הגבר שלו

 

טוב, אני מודה, אני מתגעגע לאושר. געגוע עמוק, חזק וכואב.

אני מתגעגע לתלתלים הבלונדיים,

לעיניים הכחולות והממזריות,

לתחת הצנום והמתוק,

לזין השמנמן עם העורלה המכסה את עטרתו.

לפטמות החומות הדוקות את הלשון

לפה הגדול וללשון היודעת לנשק

ובעיקר

לתעלולים שהבן זונה ידע לעשות ולבצע כל הזמן.

אז החלטתי לנסוע, למצוא אותו, לגרור אותו אליי

מה יש?

כבר עשיתי דברים גרועים יותר.

קניתי כרטיס טיסה

הגעתי לשדה התעופה

הסתובבתי ב"דיוטי-פרי", וראיתי את ש'.

ש?

מה אתה עושה כאן?

אני עובד כאן כבר שלושה שבועות.

אני מביט בו, הוא מביט בי.

כן, מכרתי את כרטיס הטיסה. ש' חזר הביתה.

 

 

 

נכון, אני מצטער. העפתי את אושר מהבית. זהו. לא כדאי ולא רצוי להתגעגע לשד כחול עיניים ומסוכן כמו אושר. אבל אושר היה הרפתקה בלתי פוסקת

החלטתי לעשות מעשה, לא בענין אושר, אלא בענין האקס והבן שלו. הגעתי ללא הודעה מוקדמת לביתו של האקס. אל דאגה, מצבו הכלכלי מצויין. כל הצרות נעלמו חלפו מן העולם, עד הפעם הבאה. החניתי את הג'יפ במרחק מה מביתו, כדי שלא יציץ מן החלון ויראה אותו. [הוא מציץ הרבה מהחלון, האקס] ועליתי לביתו. רק הוא היה בבית. שאלתי אותו ברצינות רבה: נכון שידעת שהבן שלך בעניני גברים? מדוע כל התפאורה המוגזמת שהכנת כדי להגיע אליי ולגנוב ממני את אושר? מדוע טרחת שהילדים שלך יגיעו אליי, שהבן שלך יפגוש את אושר? מי סיפר לך בכלל על אושר? הוא הביט בי בעיני הכלב שלו, ואמר

אתה התחלת לבזבז כסף על אושר יותר מהמותר. לא ידעתי בהתחלה שזה על אושר, לכן שלחתי מישהו שירחרח אחריכם. זוכר את הבחור שפגשתם אתה ואושר בעיר, זוכר? זוכרים, זה בדיוק זה. קיבלתי דיווח מרתק עליך. התחלתי לכעוס באמת: מה אכפת לך? מה אתה אמא שלי? ומה אתה שולח את הבן שלך כמו "זונה" לטפל בבעיות שלי? תתבייש

אני מתגעגע, אבל זה כבר בלתי הפיך

אושר שלח לי אימייל מקפה קטן באמסטרדם.

יא בן זונה

שלושה חודשים נתתי לך לזיין אותי, יא נעל בית ישנה שכמוך. התעוררתי לידך כשהפה המסריח שלך מול הפרצוף שלי, ומה קיבלתי ממך?

מה אתה חושב לך, שזה שנתת לי לגור אצלך, האכלת אותי נותן לך זכות על החיים שלי, יא מניאק בן זונה, הלוואי שיבוא עליך כלב זאב ויזיין אותך.

חתיכת אפס מטומטם עם ריח של בצל. הבן של האקס שלך, זה מה שעצבן אותך? למה מי אתה חושב שאני? איזה מטומטם שנולד אתמול? מה אתה חושב, שלא ידעתי מה הסיכונים שאני לוקח?

אז גרשת אותי?

מניאק.

הלוואי שתמות

חתיכת זין עקום ונפוח.

אני מתגעגע אליך

אושר

אושר בחוץ. שלום אושר. סע חזרה לנורווגיה. שם תזדיין עם בנים של אקסים.

החיים לא מתנהגים על פי התוכניות שלנו בדרך כלל.

שלחתי את אושר חזרה לאילת, עליתי על הג'יפ, ונסעתי למאהל בדווי, בו אני מבקר מדי פעם, וחוגג עם כמה ידידים עם שפם גברי וזין לא פחות.

אבל, כל החינגה הזאת השאירה אותי עם חור ענק בלב.

התרגלתי לשד כחול העיניים שלי.

התרגלתי לזדוניות שלו.

התרגלתי לפה המתוק שלו, לתלתלי השיער הבלונדי סביב הזין שלו, לתחת השעיר שלו, לכולו.

התחיל לכאוב לי כל הגוף.

כך

עליתי שוב על הג'יפ והיי דרומה לאילת.

מלא בתשוקה לאושר אני דוהר על הכביש המוביל לאילת, ומישהו עומד בצדי הכביש ומרים אצבע.

עצרתי, אלא מה.

הוא נראה טוב. הוא נראה בן שלושים. הוא נראה שפוי ורגוע.

הבטתי בו הוא הביט בי, רגע.. שניה..

וצרחתי את שמו והוא את שמי.

למעלה מעשר שנים שלא התראינו.

הוא נעלם לי אני נעלמתי לו

ובדרך לאילת

נפגשנו.

מי אמר שאין הפתעות.

לפעמים המציאות גוברת על כל דמיון. דברים שאדם סביר לא מעלה על דעתו, קורים ככה לפתע.

ואולי הם לא קורים לפתע, כמו האירוע שהייתי עד לו וכמעט שותף לו, אך לא! לא אני!

=============

אחרי שבועיים מאז שהאקס לקח עצמו והתנדף מביתי הגיע אלינו לביקור, לא להאמין הבן הבכור שלו. נלחצתי קצת מהענין. הבחור בן 16 וחצי בערך, אני מכיר אותו עוד בטרם היו לו שערות על הזין, ולא אהבתי כלל את הרעיון שהוא והשד כחול העיניים עסוקים בלמצמץ זה לזה.

לא קשה היה לראות את הבליטה במכנסי בן השש עשרה ועוד פחות קשה היה לראות את אושר עובד "שעות נוספות" בהפצת פירומונים לכיוונו.

לקחתי את השד לצד ואמרתי לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאני לא מוכן שהבחור יאבד בתוליו אצלי בבית, כי אני מכיר ת'אבא שלו ות'משפחה המניאקית של אבא שלו.

אבל השדון בשלו, וכרגיל "זה בשבילך, אהוב שלי, הוא אומר לי". בשבילי, לא פחות!

אמרתי לשדון, שסקס עם הילדון אצלי בבית יוביל להחזרתו למוסך באילת.

למחרת יצאתי כהרגלי לעבודה על הג'יפ.

כמו בכל הסרטים הדביליים, חזרתי הביתה שלא בזמן הרגיל, בכוונה, וקולות הזיונים היו ברורים להפליא.

התקשרתי לאבא של המניאק הצעיר ואמרתי לו לבוא ולקחת את הזונה שהוא הוליד מאצלי, ארזתי את הדברים של אושר, ויאללה קישטה חזרה לאילת

אחרי זה

יצאתי למסע ארוך עם הג'יפ ברחבי ישראל.