גבר של גברים

כן רק עוד כמה שעות ושנת 2011 הלוכת לה לעזאזל ומגיעה 2012, שמלכתחילה סומנה כשנת ה"סוף" א-לה לוח שנה של המאיה, אמא'לללללללהההה.

מה שכן, קוראי תולדות העתים יודעים שזו לא השנה הראשונה בה הוחלט שהעולם מתפרק.

לי לכשעצמי, מה אכפת?

כשאני מסתכל על 2011 או על 2010 או על כל שנה מ- 57 שנות חיי שאותן אני זוכר, נגיד מגיל 6 בערך, כל שנה היתה זוועה, והשנה שאחריה זוועתית יותר. 

בתוך הזוועות האלו, העולם עדיין קיים, יש התקדמות ברפואה ובטכנולוגיה, יש התקדמות בדמוקרטיה ליד נסיגות מפחידות [ראו האלקין המטורלל] , ומה שהיה הוא שיהיה כמאמר קהלת.

שונא סכומים, לכן לא אסכם אבל אביא כמה תמונות של גברים 

לאחרונה שמתי לב לדבר שתמיד היה אצלי

אך בתוקף הרחקתיו ממני, מפני שזה היה

יותר מדי עבורי להכיל, אבל ◄

אני נדלק על בנים של ידידות/חברות שלי.

הנה למשל, אחת פרסמה תמונה של בנה עם אשתו

מייד נמשכתי אליו

הוא לא הטיפוס שלי, הוא לא נראה טוב, 

אבל אני בעקשנות מציץ פעם אחר פעם בתמונה

וכך

אני חוזר בראש אחרונית ונזכר בעוד בנים של חברות/ידידות

חלקם יפים ומושכים, חלקם סתם טיפוסים דהויים, חלקם אותי ממש דוחים -

אבל ובגלל שהם בנה של ...

וכל זה כאין וכאפס ביחס לילדים של גברים שאני שוכב אתם

או אחים, 

או 

ובכלל.

כל הצהרים אני חושב עליו

איך אבוא אליו בשקט

אחבקו מאחור ואפקוט על פטמותיו

איך אצמד לאחוריו העגלגלים ואלטף

את שערו

אנשק צווארו וארד

במורד גבו אל ישבנו

איך אשכיבו על בטנו

ואטחן אותו :-)

בכל מקרה, גם אתמול ישנתי ולא הלכתי לפגוש את המתוק המקסים שלי.

התקשרתי אליו, אבל לא היתה תשובה, והוא לא חזר אליי

אני מקווה שהוא לא הסתבך עם אף אחד

כי למרות שהוא שחרחר יש לו אופי אדמוני מסוכן מאוד

ולמרות שמתוך הכרת עצמו, הוא מסתובב רק עם אגרופיו בעולם,

הם  מסוכנים.

לכבוד חנוכה וכריסטמס הנה שמונה גברים, שמונה ימים ועוד גברור אחד -

חג חנוכה וכריסטמס שמחj

אני מכיר חברי כנסת, אני מכיר משוררים וסופרים, מכיר מדען אחד, מכיר שלושה עיתונאים ידועים

הרבה מפורסמים אי מכיר

וישאל השואל - איך?

אז ככה -

חלק מלימודים וחלק דרך המיטה

ולמה אני לא נותן שמות?

כי אין דבר דוחה ומגעיל יותר מ "מזכירי שמות" או באנגלית - Name per

ולעידוד , כרגיל, 

אבל ממש אוהב אותי

עד כדי כך שהוא מרגיש שהוא יכול להכנס

לי תחת העור, ולקיים אתי תקשורת

מילולית ופיזית-רומזנית לעיני כל העולם

אבל אני זהיר מאוד

וגם הוא כלכך צעיר שאני די מוטרד

שמא משקלי העודף ימחץ אותו וירסק

את צלעותיו.