| 3/2012
ומה קרה היום?
לא קרה כלום במונחים של שינוי היסטרי או תנועת כוכבים מול עיניי
ממש כלום
אבל פרח לו פרח קטן בעציץ קטן על אדו חלון קטן
ומלא התרגשות, מבוכה, שמחה ורצון לשאוג לכל העולם
התקשרתי, לא לא אליו, אל דביר.
זוכרים את דביר? כן? *
דביר הוא הבלונדיני שביליתי אתו תקופה ארוכה, חייתי אתו, בעצם. הוא היה דוגמן תחתונים, עבד לתשוקות המטורפות שלי, כולל מציצתו על המרפסת לעיני העולם והכוכבים, כך הייתי מטורף אחריו.
* זו דוגמה ליוהרה של בלוגר שמאמין שיש אנשים שעוקבים בדביקות אחרי הטקסטים שלו, וזוכרים כל שטות שפלט אי פעם לעולם.
| |
אתמול פגשתי את הגרסה הצעירה שלו
כך הוא החליט, שהגיע הזמן ואפגוש את גרסתו הצעירה.
לא שהוא "זקן" אבל הנוער של היום רואה בשלהי גיל 20 איזו הזדקנות איומה
אז הוא החזיר אותי חמש שנים אחורה, לזמן שפגשתי אותו והפכנו לנאהבים
והביא לי את גרסתו הצעירה
שטרם עברה תהליכים משדרגים, מעצימים סקס או שיש לה סבלנות לחטיארים כמוני
די נבוכותי
אמרתי לו: אתה כלכך צעיר, לא חושב שאני יכול לשכב אתך
עזוב הוא ענה לי, עברתי את גיל 18 מזמן, זה לא נחשב
אז , לא
הרגשתי לרגע שאני במבחן
שהרשע והמניאק אתו אני חולק מטתי החליט לבדוק את מידת הנאמנות שלי
ויתרתי
אמרתי לו - אתה ילד מבחינתי, לא יכול, מצטער
חזרתי אליו מלא טענות
וקיבלתי לילה מפואר, קיטשי, אופראי, דרמטי וצבעוני.
| |
סיפור באוטובוס
אני נוסע רק באוטובוסים. אחד האוטובוסים החשובים ביותר בגוש דן הוא קו 63 שמחבר שלוש נקודות מפתח: חוף הים, דיזינגוף סנטר, עזריאלי.
ביום שישי, אתמול, בשעה אחת וקצת חזרתי הביתה. במרכז האקורדיון [זה אוטובוס דו-קרוני] עמד בחור צעיר, יפה תואר, שיער ארוך וגלי, שיניים לבנות, חזה מעט חשוף שמגלה הרבה יותר על מה שמסתתר תחת החולצה, בקיצור תאווה לעיניים. לידו עמד אחד משלנו מובהק, עדין, שחרחר, חולצת פסים לרוחב, אדום לבן, מכנסי ג'ינס שהבליטו טיפה'לה את החבילונת, ונעלי ספורט אדומות.
עומד הבחור ליד האליל ומעפעף לו ללא הכרה. מביט בעיניו ומוריד עיניו לחבילתו, ויפה התואר נשאר באדישותו. באמצע הוא מקבל שיחת טלפון וכל האוטובוס שומע על כך שהוא יהיה באודישן הראשון לסרט, שהוא מועמד מועדף ושהוא חוזר הביתה כי בשעה 3 הוא צריך להגיע למשמרת ב"ילו". בשלב הזה לי ירד החשק ממנו לגמרי, כי ה"טיפשות" שניגרה ממנו לכל רוחב האוטובוס לא אפשרה לי אפילו לפנטז אותו ללא בגדים, אבל הבחור שלנו, דבר לא הטריד אותו. מבטיו הפכו מצועפים ומזמינים יותר. מעברי העיניים מהעיניים לחלציים היו מהירים יותר, וההוא יפה התואר בשלב מסויים נעמד מול האדמדם. אבל, אללי, הפחד מדחייה, המודעות העצמית המטומטמת של הרבה הומואים דפקה את האדום. לי ממש נראה שבעל השיער היפה המתין ל"צעד" הבא, אבל האדום נשנק ודמם. רק בעומדו בפתח היציאה, לכשהבין שהפסיד, זרק מבט אחרון נוגה אל השחקן, וציפה אולי שירד בעקבותיו.
להגיד שלא הזדהיתי עם האדמדם יהיה שקר מוחלט.
לבי אתך בחור, היה אמיץ יותר בעתיד, שמעת שהוא שחקן, ושחקנים, רקדנים הם אנשים סובלניים, מקסימום היה אומר לך - אתה לא הטיפוס שלי או אני בענייני בנות.
 | |
אני רוצה את החבר שלו
יש לו חבר שנראה כמוהו
מוזר לי שהם הולכים יחד
מה הם מזדיינים?
אותה תסרוקת
אותו מבנה גוף ומבנה פנים
אבל עכשיו אני אתו
ואני חייב קצת רענון
למה מה? לא התחתנו
החבר האחר שלי נעלם מהשטח לגמרי
אני מפחד שהוא בבית סוהר
או שמישהו מהמשפחה שלו הגיע אליו
או
| |
אוי לבושה
לא לא שלשלתי במכנסיי ולא ברטתי את תחתוניי
לא עברתי לחיתולים ועדיין אני נזקף ללא בעיה
אין באמת בושה למעט העובדה המבישה שלא כתבתי כאן זמן רב.
אז לפיצוי, תמונות של גברברים מהרשת -
     
| |
חלמתי
חלמתי סיפור קצר על שני גברים
אחד אני שני - מי ידע?
לא זוכר איך הוא נראה בחלום, רק זוכר שכתבתי את הסיפור במלים הכי יפות
ובאמצע זרקתי בהן "חרמן" וחשבתי שאני חכם נורא.
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
