אז מה?
צריך להתאבל, לבכות, לכתוב הספד ארוך
לצרף מאות תמונות ולנסות לשקול את תרומתו מול הנזקים שיצר?
אני מבוגר מג'קסון בארבע שנים
כשהיה עדיין שחור, מלא ולא אנורקטי
הוא עורר בי עניין מיני נרחב
השירים שלו מעולם לא עשו לי את זה
אבל הטרנספורמציה שהוא עבר ייצגה בצורה המושלמת
את המושג "פוסטמודרניזם" ותהליכי התפוגגות ההגדרות המקובלות לגבר/אשה
ה-דו מיניות שנרמזה אצל דיוויד בואי הפכה אצל ג'קסון לכמעט אידיאולוגיה
פיסול הגוף על פי צרכים אישיים ולא עפ"י התוכנית של "אמא טבע" השפיעה על אמנים רבים, שהפכו את גופם
לדף הנייר, או לחומר ליצירה, וגם לשפה של פלסטיקאים המוכרים מרכולתם ברבים -
פיסול, עיצוב
ששיאם תוכנית מציאות אמריקנית וולגרית, בה לקחו נשים מכוערות ובאמצעות ניתוחים פלסטיים שינו אותן מהקצה אל הקצה,
כן גם אצלנו זה קרה.
כך אני רואה את תרומת הג'קסון לתרבות המערבית.
- לגיטימציה תרבותית ואייקונית של תעשיית ניתוחים פלסטיים
- שינוי המילון של הרפואה הפלסטית ל-רפואה קוסמטית, לפיסול, לעיצוב
- הַנְזָלַת קווי ההפרדה הקשוחים בין מגדרים
- אמונה ילדותית בסיפורי ילדים
מבחינה אומנותית? לא נראה שהג'קסון תרם משהו לעולם.