אפשר ללא רגשות אשמה ללכת לקוסמטיקאית, לשלם לה כסף על מנת שתכאיב לי, ותמרוט את כל השיער המיותר מהגב ומהרגליים, גם מהתחת, אבל אז אני מעדיף קומטיקאי ולא קומסטיקאית.
אני הולך ברחוב בספטוס [נעלי בית, די מוזנחות בעיקר, לא ייצוגיות בעליל] מכנסיים קצרים חולצה קצרה [ לא גופייה, לא רוצה שימליצו לי ללבוש MANBROU] וכולם חושבים -וואוווו כמה הוא אופנתי
ועוד לא הזכרתי את חופי הים, בהם שורצים זכרים לאלפים. שדה ציד גדול, פתוח, רווי הורמונים, תשוקות וסקרנות מינית של זכרים צעירים, המתחילים לראות את גופם כנכס מיני וגם כלכלי לפעמים, מה אכפת לי, כמו שרולאן בארת' כותב באיזה מקום, עסקה היא עסקה.
ריבוי מפגשי פורומים וקבוצות מהפייסבוק. לא שאני מגיע אליהם, לרבים אינני מגיע מסיבות של תכנון זמן לקוי או סדרי עדיפויות מוזרים. [אז התחלתי להשתמש ביומן של גוגל]
סרטי אסקפיזם של שעתיים, בהם הטוב מנצח את הרע, והנוסחה המוכרת כדבעי לא מצליחה להתקלקל. השאלה הנשאלת באיזו דרך ינצח הטוב את הרע, מהם הדברים הנוראים שיעשה הרע לטוב? ואני תמיד מזדהה עם הרע.
והבגדים, אחחחחח, הבגדים והצבעים המטריפים שלהם. יש מבצע ב"רנואר" גברים, שלוש חולצות ב- 120 ש"ח. אבל חולצות שעולות גם על שמן כמוני, 2XL ואפילו 3 XL. זה בכלל לא רגיל מבחינתי להיכנס לחנות בגדים שנחשבת "צעירה" ולמצוא בגדים בשבילי, כן בשבילי.
וצבעוניות הבגדים מזכירה את צבעוניות הפירות שאסור לי לאכול. אבל אינני מסוגל לעמוד בפני אבטיח, או מלון, או אפרסק, או שזיף, וישנם פירות חדשים צבעוניים ויפים וטעימים, אם כי אני לא סובל דובדבים, הנה אמרתי.
ועוד לא דיברתי על סקס מזיע וחם על מיטה מכוסה בסדיני כותנה שסופגים את הזיעה, לאור הכוכבים, עם מוזיקה של באך בעיקר הכנסייתית, עם ריחות מושק עָזִים ופטוצלי חודרני מפוזרים בנדיבות. אין אין על סקס כזה. הוא מנחם בעצם הגדרתו.
ויש שאוהבים לשבת ולאכול חתיכת אבטיח קר, גבינה מלוחה, כוסית אוזו, לשים רגליים על הכסא, לחבוש כובע, להרכיב משקפי שמש, ולהתבונן בעולם מתוך ערפול חושים שמביאים החום, האלכוהול והסוכר באבטיח המודגש על ידי המליחות של הגבינה.
והאמת , אני בכלל לא סובל את הקיץ :-)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
thzv fuxubh