גבר של גברים

כן, גם דבר כזה היה לי. "יזיז" מליונר. ישראלי. יפה ומתוק ומדליק. עם וילה ובריכה. כיום הוא קבור בגלל מחלת איידס, הוריו זה כבר בעולם שכולו טוב. למי הלך הכסף? לא אליי זה בטוח.

אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון.

ולא לכעוס אם אני נשמע כמו פרחה מצוייה שעולמה הרוחני מתחיל ונגמר ב"לאשה".

את המליונר לא הכרתי בגינה ציבורית. נפגשנו במסיבה הומואית לוהטת באיזו וילה מפוארת בשכונה מפוארת בעיר מגוריי. הייתי בגיל שידעתי שיש גברים רבים שרצים אחרי הישבן שלי [אם כי כידוע לא מסרתי אותו לאיש ] ורבים אחרים אחרי הזין שלי, ועוד רבים יותר אחרי הצורך ל"הראות בחברתי". כן משהו מעניין בחברה האנושית - הצורך להיראות עם מישהו או מישהי הנראים טוב/עשירים/מעמד חברתי וכו' אני נחשבתי כשלל, כמישהו ששווה להיראות עמו .[יתרונות המראה הנהדר והגיל וההשכלה]. לכן לא ממש התפעלתי כשראיתי את הבחור המדליק הזה נועץ בי עיני עגל. אבל הוא לא פנה אליי. פחד מדחיה. [אולי אקדיש לענין הזה פוסט נפרד].

כצפוי הגיע שליח ממנו. ערך הכרות בינינו. כמובן סיימנו את הערב/הלילה אצלו בוילה, בחצי הוילה שלו - הוריו עוד היו בחיים. כמובן הוא הציע לי הרים וגבעות לו אסכים להפוך לבן זוגו, כמובן שבבוקר , לאחר שנגמר הייחום של הלילה הוא השתדל להיפטר ממני במהירות רבה.

לא נעלבתי.

חיי היו פרושים לפניי אחרת ממה שהוא חשב עליי או אודותיי.

הוא היה חמוד, באמת. סקס בינוני ומטה.

שבוע אחרי אותו לילה חביב ושרמנטי קיבלתי שיחת טלפון מאחד מחבריי הקבועים. איש שהפך עצמו לסוג של "מנטור" בעיני עצמו, שלי. [מסכן, הוא זכה רק לזיון פעם אחת אתי, והוא רצה יותר]

בשיחה הוא סיפר שהבחור נדלק עליי נואשות, שהוא מעוניין לפגוש בי יותר, שהוא מתנצל על הדרך האיומה בה דיבר אליי, שהוא התרשם ממני , ושאני צריך להבין כמה קשה לו בגלל שאנשים רוצים את הכסף שלו. [אמרתי עיתון "לאשה"?] וכי יכולתי לעמוד מול ביטויי אהבה כאלה?!

אבל  ערכתי בינתיים את הבירורים שלי, וגיליתי שאחי שוכב עם אמו. זה הספיק לי.

לא מוכן להיפגש בבוקר עם אחי בדרך לשירותים או לבריכה.

מי מכם זכה שבחור אתו שכב הכחיש זאת נמרצות בשל קשר חדש או בגלל שדימויו "נחרב"  בשל החשש ששכב אתך?

אז הסכיתו ושמעו ילדים מתוקים, בוגרים מודעים ובעלי זכרון כמו גילה של המדינה:

לפני המון שנים חי בעיר יפה בישראל בחור צעיר וחתיך משגע. גובהו היה 185 סמ', היה לו שיער שחור, מתניים צרים וזין ארוך. שמעו של הבחור יצא בכל העיר, ומכל עבר נהרו אליו פרחי הומואים כמו גם פירות משומרים להנות מחסדיו, כי רבים היו מהחול אשר על שפת הים.

ערב אחד, בעוד הבחור עומד בשער העיר ממתין לשלל מבקשי עצתו, גופו, זרעו הגיע עדיו נער צעיר, כבן 17/18 בערך. הנער רזה היה, בעל מראה יהודי טיפוסי [בקיצור תראו את השחקן הראשי של הפסנתן, תורידו איזה עשר שנים ממנו], שחרחר ומתוק מתוק. והנער החל לעשות כיווני חן, וסימני חיזור ותשוקה לעברו של החתיך העירוני.

לאחר שהבחור הנדיב ענה לכל מבקשי עצתו, בירר לעומקן את הבקשות השונות ממנו הוא התפנה לצעיר המתוק, ושאלו לרצונו. הצעיר מייד קפץ כאיילה שלוחה ולקח את הבחור לביתו. ביתו, חדר בבית הוריו עם כניזה צדדית.

שנים אח"כ כשתושאל הבחור על אותו ערב, מה היה ומה לא היה הוא זכר את המיטה, את צבע הרהוט ואת המקלחת הצרה שלא התאימה לממדיו. הוא לא זכר את הסקס, הוא זכר הרבה דיבורים. הוא זכר משחקי שליטה קטנים של הצעיר היהודי במראהו המתוק. הוא זכר זין די קטן, אבל באמת שום דבר לכתוב הביתה, או להכניס לאלבום הזכרונות.

שנתיים אחרי המפגש הצונן משהו הזה, עמד הבחור בפינתו הקבועה בשער העיר, והנה ניגש אליו אחד, אותו הכיר מימים ימימה, לא ממש סבל אותו, אבל בעבר הרחוק, בשל היות הבחור טוב לב, בעל מידות טרומיות ייחודיות בשטח שחרור הומואים צעירים מתסביכיהם הרבים, אפילו העניק לאותו אחד שעה של הנאה ושיעור מקיף בסודות המציצה. ניגש אותו האחד ושאלו אם הוא מכיר את הבחור בעל המראה של היהודי.

בוודאי ובוודאי אני מכיר אותו. אפילו שכבנו. ומייד, במצוות רוח הקודש פתח הבחור בתיאור צבעוני ומרגש של הערב המשותף. כמובן שהבחור הוסיף פרטי מידע כיד דמיונו וטוב לבו. האחד נרעש ונרגש התבונן בו, ואמר לו תודה לך.

והנה יומיים אחר כך ניגשת אל הבחור בחורה צעירה, בחורה מהשכונה. חביבה. מתוקה. אחות בתהליכי מעבר לתפקיד BigMama, אשר תהיה זקוקה לאישור הבחור כדי לקבל הסמכה רשמית ממועצת זקני העליזים בעיר היפה ההיא. והנה כולה לבנה וחיוורת ומרוגשת, עד אשר פיטמותיה בלטו כמו שני ראשי מסמרים מחולצתה, ותאמר לבחור בלשון זו: מדוע אתה הולך ומספר ששכבת עם הבחור בעל  המראה היהודי? הלא תבוש? התדע מי אביו? התדע מי אמו? כמה צער וכאב לב גרמת לו עת שמע שספרת לחבר החדש שלו ששכבתם, והוא אומר להד"ם, לא שכבתם מעולם.

תדהמה השתלטה על גיבורנו המקסים. עמד נזוף וכפוף בשער העיר. הנסוגים מגשת כבר הלכו מזמן, האמיצים ראו הגברת לידו וויתרו על שירותיו לאותו יום. הסתכל בבחורה ואמר לה: מה הוא מתבייש? מה הוא אומר שלא שכב אתי? גיבורנו העצוב החל לנגב את עיניו הדומעות, ואז כמו קסנטיפה  נכנסה אל ראשו, הסתובב ואמר לבחורה בעוז: צ'מעי מותק, זה הסימן על גופו. רק מי ששכב אתו או מי שהוא טרח להתפשט בפניו ולהראות לו יידע סימן זה.

אבל העלבון, העלבון.

גיבורנו המתוק לא אכל שלושה ימים, שכח לתלוש שערות מגבו, לא שם בפוך עיניו, ואת שערות ישבנו השאיר לגדול קצת יותר. הוא נפרד ממקומו בשער העיר היפה, לקח את תרמילו ומקלו ועלה לעבוד על ספינת צי הסוחר.

אבל קורותיו שם הם סיפור אחר.

העיר שבה גדלתי וחייתי את השליש הראשון מחיי היתה עיר מעורבת, כלומר יהודים וערבים.

תמיד נמשכתי לגברים כהי עור, נמוכים ממני.

כך פגשתי את ע'.

הוא עבד בחנות שהיתה "מלכודת לתיירים", ומכרו שם את כל הזבל האפשרי במחירים מופקעים.

איך נפגשנו?

מנהג היה לי ל"צוד" סטוצים ברחוב הראשי בו היו חנויות של ערבים. כך נהגתי ללכת בין החנויות, להסתכל בסחורה. מדי פעם היו מזמינים אותי פנימה, כי חשבו שאני תייר או רצו משהו אחר ממני.

כשהוא הזמין אותי לחנות היה בזה משהו אחר.

לחצנו ידיים וחשמל עבר בין שתי כפות הידיים.

התשוקה היתה מוחשית וממשית.

הכאב בחלציים היה עז.

קבענו להיפגש בערבו של אותו יום.

הלכנו לטייל קצת ברחובות העיר, מחפשים מקום לשנינו.

לא דיברנו, הגרונות של שנינו היו יבשים, והמלים יצאו צרודות. שלחנו לטיפות קלות מדי פעם זה אל זה, גיחכנו, והנה מצאנו לנו מקום מסתור.

מהר מאוד היינו שנינו ללא בגדים, מתנשקים, מלקקים, מוצצים, נושכים.

הנה הוא מסתובב ומכניס אותי אל תוכו.

יללות התשוקה שלי ושלו.

הדמעות בעינינו כששנינו גמרנו, וחתמנו אהבתנו לנצח נצחים.

הייתי הגבר שלו. הבעל שלו. האדון שלו.

בהתחלה זה היה משעשע. בהמשך זה התחיל להימאס עליי. למזלי / לרוע מזלי נאלצתי לנסוע למקום אחר לתקופה ארוכה.

כשחזרתי היה לו אדון אחר, בעל אחר, גבר אחר.

לא הצלחנו למחזר את התשוקה ההיא.

איך הבנתי בגיל 15 שאני לא אוהב שנדחפים לתוך הגוף שלי

כשהייתי בן חמש עשרה פגשתי את ... אינני זוכר את שמו של האיש ההוא.. סטודנט, שגר במעונות סטודנטים במרכז העיר בה חייתי אז.

הוא "היה אז יפה / וגבוה כתומר".

חלום של כל אמא יהודייה ממוצעת.

הוא לקח אותי אל חדרו.

התרגשתי מאוד מכך. עד אז רוב המגעים המיניים שלי היו בין השיחים, זריזים מהירים.

הנה הוזמנתי לחדר. למיטה. יש מקלחת. הכל נראה אחר מהרגיל. לא פחדתי כלל. לא דאגתי לכלום.

הרגשתי שאני שולט במצב.

הכל התחיל נפלא. נשיקות מלאות תשוקה. הורדת בגדים הדדית.

ואז..

סובבתי והושכבתי על בטני, בהבטחה שלא תהיה חדירה.

חצי דקה עברה, והכאב היה נורא. צרחתי וחטפתי סטירה. צרחתי שוב וחטפתי מכה חזקה בצד.

למי שלא הבין - נאנסתי באלימות.

התבלין לאונס היתה סדרת קללות שהמניאק ירה לעברי תוך כדי כך.

כשסיים, נזרקתי מחדרו במהירות שיא.

תגיד, לא הלכת למשטרה? לא ספרת להורים שלך?

אחרי הרבה שנים בהזדמנות מוזרה פגשתי תראפיסט מהמרכז לנפגעי אונס, ואתו בפעם הראשונה הצלחתי לספר את הסיפור הקטן הזה.

ללכת למשטרה לא היתה אפשרות כשהייתי בן 15.

לספר להוריי, אז האמנתי, יהיה סוג של גזר דין מוות . [התברר שטעיתי, אבל מה יכלתי לעשות].

שמרתי את הסיפור הזה בבטני [לא ספרתי עליו לחברים מהספסל - התביישתי]

החבר הראשון האמיתי שלי הצליח לאחר מאמצים רבים ועדינות וסבלנות להיכנס לתוך הגוף שלי.

אתמול, בסערת היללות והתשוקות הוא מכה בישבני בעדינות ומודיע לי:

אני חייב, ממש חייב לזיין אותך

בצחוק מתוח משהו שאלתי אותו: ומה יקרה אם לא אתן לך לזיין אותי?

מה היתה התשובה שלו לדעתכם?

האם התשובה שלו חשובה?

האם חרחורי התשוקה שלו גרמו לי לתת לו להיכנס לקודש הקודשים?

האם אני בתולה חסודה - לא

אז מדוע דווקא לו אני לא מרשה להיכנס בשערי ההיכל?

שווה בדיקה ענין החדירה הזה אצלי.

ש' היה הדוגמה לאהבה מוטרפת וחסרת הגיון, מסוג הריגושים והאהבות שטרחתי על טיפוחן בשנות העשרים המוקדמות שלי.

שהרי, אם בגיל 13 התחילו לשאוב אותי, ודי מהר קפצתי לתוך הסצינה הקווירית בעיר מגוריי, לשעבר, בגיל 15 או 16 כבר הייתי אחרי מספר גדול מאוד של מאהבים, מומחה בהנאות הגוף ובגרימתן/קבלתן, וציניקן לא קטן.

אני יודע שנמפומניות מהסוג שאני חוויתי בצעירותי היתה סוג של צעקה/בקשה/צורך בקבלה. הכי קל, כידוע, זה להאשים את ההורים האכזרים, שלא חיבקו, לא אהבו, לא היו רגישים אל../הביאו יותר מדיי ילדים. אבל קשה מאוד ליחס את התוכונות האלה, כולן, להורים שלי.

אז הם לא ממש חיבקו, אבל הם הפגינו דאגה הורית, סבירה.

הייתי ואני עדיין , תלמיד מצטיין

לא היו לי הרבה חברים ממין זכר, היו לי הרבה חברות

לא היה לי ממש כנראה על מה להתלונן

אהבתי סקס, מאוד. עדיין אוהב סקס מאוד.

וכך בגיל 16, כבר לא יכולתי לספור את כמות הגברים אתם שכבתי. מכל הגילים, מכל הצבעים, הגזעים, הגבהים המידות והריחות. אף פעם לא הייתי נעול על טיפוס מסויים, וזה לא דרש הרבה להוריד ממני את בגדיי. אם יש לך ריח של בצל מהפה, אל תבוא אליי, אם אתה מזיע ומסריח לא אני, אם אתה לבוש בצורה המעידה על כך שאינך אוהב את גופך, לא אני הכתובת בשבילך, ואל תציע לי כסף, מניאק, כי אני לא מזדיין בשביל כסף.

אבל ש', אההה, ש' כמה אהבתי אותו. הוא היה מבוגר ממני בשלוש שנים. נמוך, זין גמדי, זקן ושפם וחריג מכל הגברים שהכרתי עד אז.

הוא התנשק נהדר. הוא התחבק נהדר. הוא ידע לדבר יפה. היו לו הורים שקיבלו את כל עשרת חבריו [ההומו המונוגם הראשון שפגשתי בחיי] לארוחת בוקר, למפגש עם חבריהם, מה לא.

זכור שיום אחד ש' הזמין אותי לביתו של אביו. הזדיינו בכיף בחדר הקטן שלו. סיימנו. התלבשנו ויצאנו  לשוחח בנעימות עם אביו ואיזה פרופ' מהאוניברסיטה, שהכיר אותי [אוי הפאדיחה, הפאדיחה בשבילי]. הם ידעו [שמעו?] מה עשינו חמש דקות לפני.

כזה היה ש', כזו היתה משפחתו

והוא זרק אותי.

נו טוב, דרמטיות יתר. היה ברור שלא אשתלב בחייו הבורגניים מדיי של ש', עם ארוחות לפרופסורים, עם בת זוגו החדשה של אביו.

I was too wild 

סירבתי להתנהג על פי כללי הנימוס המקובלים

[דווקא המעמד החברתי שלי היה אז ראוי מאוד בעיניהם]

הוא מצא לו חבר אמריקאי

הוא טס אתו לאמריקה

מאז לא ראיתיו זה כעשרים וכמה שנים

עצוב

סבתא גרה קרוב מאוד לגן בו חיפשתי, וגם מצאתי זיון ללילה, או קשר ארוך יותר, והיו לי בהחלט כמה קשרים ארוכים שהתחילו בגן ההוא.

אבל הפעם אני רוצה לספר, על הפתעה שהרבה הומואים נוטים לפגוש, בלי הצדקה רבה אגב.

התפאורה - גן גדול, מעט אור. קבוצה של גברים במגוון גילים רחב סביב אחד הספסלים, עסוקים בשיחות על הא ועל דא, ובעיקר מדווחים בהתלהבות אמיתית או מזוייפת על הגבר האחרון, שהיה לו זין, כזזזזזזזהההההה ארוך או אחר שתעלת סואץ נפערת באחוריו. [שיחת אוחצ'ות טיפוסית למדיי].

המעוניין בסקס לא עומד סביב הספסל אלא יורד לחלקו החשוך של הגן, ושם עסוק בציד.

שם פגשתי אותו.

ערס שנראה כמו יצא אתמול מהכלא.

כל ההורמונים התחילו להתרוצץ בהתלהבות.

לאן אקח אותו?

מתחת לבית שסבתא שלי גרה בו, בקומה הראשונה היתה מרפסת שאף אחד לא השתמש בה.

לשם לקחתי אותו.

על המרפסת.

נשיקות , חיבוקים - הכל ללא מלים.

ואז, הוא מסובב אותי ומתחיל להעיף אותי לחלל. [בסלנג של פעם = ללקק לי את פי הטבעת]. ההתרגשות שלי אדירה. שמעתי על זה. לא זכיתי עד אותו ערב. הייתי מוכן לכל.

אבל הוא

הערס הגברי, שמעיף לחלל מסובב אותי אליו, פותח את שתי רגליו ודורש חדירה.

תוך כדי הוא שואל אותי מה טוב יותר: הכוס של אשתי[?] או הכוס שלו?

הבטחתי לו שהכוס שלו טוב יותר.

כשסיימנו מרוצים ורגועים נעלמתי בזריזות [כלל ברזל - תמיד להיזהר מערסים], וליד הספסל הרביתי בתיאורי הטיסה לחלל והכוס של אשתי.