מייד אומר שזה לא סיפור על סקס, תשוקות וגבריות מתפרצת, מה פתאום.
זה סיפור על רופא מטומטם ואלים ולדעתי מפוחד עד מוות.
ומעשה שהיה כך היה:
לפני כמה שנים התברר שיש לי שבר [הרניה]. על מנת לקבל הפניה לבית החולים לניתוח חובה לעבור אבחון של רופא כירורגי של קופת החולים אליה אני שייך.
קבעתי ותור והלכתי.
ישבתי שעה שלמה בתור ארוך ומעיק במרפאה הכירורגית של קופ"ח הכללית ברמת גן [כל הרמתגנים יודעים בדיוק על מה אני מדבר] והמתנתי בסבלנות עילאית לתורי.
אחרי שעה נכנסתי למשרד של ה-דוקטור, הרופא.
אומר מייד שהוא נראה נפלא. שמור היטב, מטופח היטב ומשפריץ טטוסטרון.
הוא קלט אותי מייד.
רק אחר כך, כשבררתי ביני לביני את האירוע הבנתי שהוא בעצם הומו בארון - אלה השונאים הכי גדולים של ההומואים.
לא, אני מודה, לא קשה ל"קלוט" אותי אם חושבים שכמה טבעות ועגיל הם סימן להומו-איות.
ישבנו והוא בירר מה המצב ומבירור לבירור שמעתי פתאום על מסעדות בפאריז ועל הומו-אים כמלצרים.
לא ממש הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי, כי אני לא הייתי במצב של "חיזור", "צייד" או כל התיחסות מינית אליו.
אחרי כמה דקות בהן שמעתי על סטיות של הומו-אים הגיע זמנה של הבדיקה. הבדיקה היא ברקטום [חור התחת]. היא לא נעימה במיוחד, ואפשר להפוך אותה לכואבת במיוחד.
לכאב הזה "זכיתי". האיש תקף את חור התחת שלי באלימות של אנס בכלא. צרחתי חזק, ונראה לי שהוא אולי קצת נבהל, כי מייד הבדיקה הסתיימה.
יצאתי מזועזע ממנו לגמרי.
כשבררתי עם מישהו אודות אפשרות תביעה משפטית על הטרדה מינית , עד כדי כך הרגשתי מושפל, קיבלתי המלצה חמה להימנע מזה, כי זה קשה להוכיח ויש ענין של חשיפה ציבורית ושאהפוך לבדיחה על שתיים של העיתונות.
ויתרתי
אבל הרופא הזה, אני ממתין לו, ויומו אצלי עוד יגיע.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
