גבר של גברים

יולי, הוא ולא היא, צעד במורד המדרכה

גבוה זקוף, הליכתו גמישה, שרירו נעים

באלגנטיות חתולית [אופסס, איזו קלישאה]

תחת בגדיו ועורו השחום. שפעת שערו

אסופה בסרט אדום לוהט, ועל שכמו תרמיל

צהוב עליו כיתוב צועק בשחור "אני חי!".

עיני עקבו אחרי יולי , עת הגיע לפינת הרחוב

ואז, על ראשו נפל כסא עץ שחור. יולי נפל

ולא קם יותר.

מראש, לא צעדתי מגן העצמאות, מקום ההתכנסות ונאומים ארכניים במשך שעה וחצי לכיוון גן הכנסת. אחת הסיבות המרכזיות לכך היתה החיבוק הפוליטי שחיבק ח"כ הורוביץ למחאה האזרחית בענין יוקר המחייה, חיבוק שלא התבקש לתת. ואני לא מוכן לצעוד בשם עניינים אלה במצעד גאווה. שעטנז חז"ל אסרו, כלומר אין לחרוש עם שור וחמור גם יחד, או לערב מין שאינו במינו.

צילמתי תמונות ממשטח ההתכנסות, שגודר היטב, "מכלאה" - אבל זה היה להגן עלינו. ענין הדיור רלוונטי לטרנסג'נדריות/ים. בעיקר דיברו שם FTM, שכולם בעלי הופעה אחידה - רגלים שעירות, זקנקן על הפנים וקולות צחים של נשים. זו כנראה האופנה עכשיו, אף מקוריות, משהו.

זכינו גם לאהדה של שתי ח"כיות - יחימוביץ ו"זוארץ" [לא יודע מי זו בכלל] וכמובן לנאום של ה-הורוביץ'

חלק מהשלטים והחפצים שנמכרו. יפה לציין שבירושלים בניגוד לתל אביב, עניין ההורמונים והעירום לא משמעותי. המצעד הרבה יותר ענייני וממוקד במה שהאגודה אוהבת לקרוא עכשיו - "נראות".

לאיש הזה קוראים ערן. הוא עלה ודיבר ראשון בשם הביסקסואלים, על הדרתם ממרכז השיח ההומואי, על כך שהוא צריך להתמודד עם הכחשת המיניות שלו על ידי הקהילה. בין היתר הוא שתל את המושג "פאן סקסואליות". עבדכם הנאמן הלך לשאול אותו אחרי שירד מהבמה ל-מה התכוון המשורר. בבוז שלא יאומן ביקש מאחד מחבריו "תסביר לו" ולקבוצה הרוטטת מאושר על כך שדיבר לקח שלוש דקות למצוא מישהו שיסביר מה זה. 

אז ככה - פאן סקסואליות זה אדם המכיר יותר משני מגדרים, כלומר, הוא שוכב עם כל דבר אנושי שזז, שנמצא ככל הנראה בגיל ההסכמה, וואלה בסדר, לבריאות.

לגבי האיש הדוחה הזה, והוא דוחה. תתבייש לך. 

בסופו של דבר החשוב הוא האנשים המרכיבים את המצעד הזה. 

שימו לב לכיתוב על החולצה.

ועוד קבוצה קטנה

איזה גבר, איזה גבר.

אחד האנשים המרשימים ביותר שפגשתי באזור ההתכנסות. צירה אותי נטייתו ל-מר"צ.

ולאלה שלא מכירים את כל החורים בגן בהם מימשנו את תשוקותינו הרבות, שתי תמונות -

לכשעצמי צולמתי על ידי צלם חוץ, סירבתי להצטלם לקמפיין, בוב'לה לא משלמים לא מצטלם לקמפיינים, פגשתי חבר אחד מעברי. כזכור מדי שנה אני מתלונן על כך שהירושלמים הוותיקים, אבות ואמהות גן העצמאות מסרבים להגיע למצעד הגאווה, אז פגשתי אחד, מזל, והוא עוד זכר אותי. פגשתי כמה בני אדם שמסוגלים לחייך וליצור קשר, מיותר לציין שהם לא "איגי" לא טרנסגנדרים/ות שעסוקים בעצמם וגם לא ביסקסואלים שיוצאים ל"נראות ומובלטות" .

כמובן שאהיה שם עם מצלמתי.

כמובן שמאוחר יותר היום אפרסם פוסט תמונות.

חשוב חשוב בתוך ים המחאות השבוע לדחוף את המחאה שלנu.

ושיקפצו לי כולם

אפילו אין סיכוי שאמצא שם זיון

או איזה יחס חביב מצד המוני הצועדים

כי אנחנו החטיארים, או מתאמצים להיראות צעירים או לא, ואז..

אבל שטויות

אני אוהב את הנאומים המטופשים מעל הבימה

מת על ההתכנסות הבורגנית ההמונית בגן הורדים

מה יקרה עם מוחאי הדיור?

שלושה ימים ארוכים, בסביבה של גברים שנראים מצויין

על פי כל קנה מידה- סקסיים, מושכים, לוהטים, ממש

מלח הארץ של הזרם המרכזי של ההומואים

אבל

כלום, כלום. אפס  עוררות מינית, אפס פינטוזים

ואם כבר פינטזתי, אז בפנטזיה היה זרג משעמם, קטן ועתיר 

בליטות מכוערות של הורידים.

פיכס אמרתי לעצמי, הסתובבתי אליו ושאלתי אותו -

תגיד יש מישהו שמוצא חן בעיניך?

כן ענה לי, אתה.

מניאק, שילמתי את כל הוצאות החופשה, אז הוא חייב להתנהג יפה. *

תביא מישהו שמוצא חן בעיניך אחריי, נראה אותך.

לקח לו חמש דקות, הוא הביא איזה בלונדיני חיוור וחסר ייחוד.

טוב אני יוצא, אמרתי והשארתי אותם לנפשם.

אני מתגעגע לגוף הצעיר והמתוק שלו. אני מתגעגע להבעה על פניו כשאני חודר אליו בעדינות

אני מרגיש את רגליו נכרכות סביבי, אני טועם את כיס אשכיו אותו אני בולע בתשוקה עת

הוא מלהיב את עצמו לקראת האורגזמה הלבנבנה והטעימה שלו.

החיוך המופלא, מלא האושר, העיניים המזדהרות

עת הוא מספר לי על המקצוע הנפלא שלו, מחובר לטבע, לבעלי חיים.

כנראה שאלך אליו 

ידו בקימור חזי, אצבעו המורה על פטמתי

גופו חלק, מעט שיער שחרחר מפוזר על שוקיו

מקורקבנו מתפתלת לה סמטת שיער מריחה

את עינוגנו ואהבתנו וזרעינו.