גבר של גברים

בפוסט הקודם.

הבלוג שלי והפוסטים שלי לא מעוררים סערת טקבוק תחתיהם, בין היתר כיוון שהפעלתי את אפשרויות הצנזורה, ותגובות רבות פשוט לא עולות, וזה בסדר.

עם זאת, גליתי שפוסטים "כבדי משקל" או "גבוהי מצח" מעוררים התנגדות או חוסר רצון להגיב.

לפעמים אני חושב שיש שנכנסים בגלל התמונות :-)

אז הנה תמונה - מה יש?!

הגבר שלי יושב במרפסת, תמיד

פניו מביטים מזרחה בבקר ובערב

לידו כוס עארק מהולה בקרח

על זרתו השמאלית טבעת זהב כבדה

ולעיניו משקפי שמש כהים.

הגבר שלי קם מהכסא פעמיים ביום

בלילה הוא נכנס למיטתו ולא יוצא עד הבקר

בבקר הוא מתקלח, מתגלח ומתבשם

ויוצא לצפות במזרח מהמרפסת

לגופו רק תחתונים ולעיניו משקפים כהים

הגבר שלי מאוהב בקיץ, במזרח, בתחתוניו 

הצבעוניים, בכסאו הנוח, בעארק

פעמיים ביום הוא מנשק את טבעתו הכבדה

באמצע בין הנשיקות הוא מנקה את המשקפים

ועיניו חומות וחמות ומאוהבות

בלילה בלילה חלמתי על ערימת שיער על ראשי

שיער שיבה עבה, מלא, מתולתל מקיף כרעמת ארי את פני

ואני מטלטל אותו בחיבה, גאה בעושר שבו, בגווניו.

בבקר הלכתי לספר.

קצוץ אמרתי לו

צריך גם לדעת לומר תודה.

ישראבלוג נתן לי ונותן לי בימה לבטא את מחשבותיי, רעיונותיי באופן חופשי ביותר.

נכון, אינני מאלה שמביאים רייטינג, או שכמויות אדירות של אנשים נכנסים מדי יום לבלוג שלי, ממש לא.

אבל, העובדה ששיקולים אלה אינם חלק מתוכנית הניהול של ישראבלוג, ראויה להערכה.

אז הנה מתנת יומולדת - ישרא, ממני, ברוח הבלוג שלי:

יש חלון קטן בגובה

רצפת הרחוב, אבק העיר

מכסה אותנו כהינומת כלה

גופנו לבן מאבק ותשוקה

והפיח צובע לילותינו באימה.