גבר של גברים

כמו בראש השנה, גם בימי כיפור חבורתנו מקפידה לקיים מצוות זיווג זרגים וישבנים, כמו לא לא נזווג זרג לעכוז או זרג לפה או זרג לזרג ושאר תרגילים המרחיבים דעתו של אדם ומסעירים נשמתו ומשחררים אנדורפינים טובים מכל שוקולד או צום.

אבל אין לי חשק לספר על הזיון של אתמול, אם כי הוא היה מרגש וצעקני במיוחד, אלא להתוודות. שהרי יום כיפור הוא חג הוידויים היהודי.

והנה אני מתוודה:

יש לי פֶטִיש [fetish] היסטרי ושמו: גברים בתחתונים.

אם יש משהו שיכול לגמור לי את התשוקה זה גבר בתחתונים רפויים מדי, מסריחים מדי או מלוכלכים, קרועים.

אז הנה כמה תמונות שהצלחתי למצוא ברשת, מכל מיני חנויות שמוכרות את הסחורה הזו.

יש כמה מדליקות ושובבות אבל גודלן עולה על הגודל המותר.

שמרני

החתיך

המגוחך

סוג של "חלום רטוב"

תחת שווה

נרקיס

מנהג ידוע אצלנו, חבורת הומואים בעלת קשרים ארוכי טווח , לצאת ל"צַיִד" בליל ראש השנה, בחינת סקס בערב ראש השנה הוא סימן להרבה סקס בשנה שתבוא.

כמדי שנה, גם בשנה עליה אני מספר יצאתי לְצֵיד חתיכים לשם קיום מצוות "הרבו זֶוֶג" למען לא תקטרו, תיללו או תבכו אצל חבריכם על בדידות מינית.

הלכתי לעיר אחרת, בה לא מכירים אותי ושוטטתי לאורך הרחוב הראשי בה, מחפש את הפארק הבלתי נמנע, בו בדרך כלל מתרחשת חגיגת הבשרים המתוקה-המרירה. כצפוי [כמה משעמם] שלושה בחורים הלכו לפניי. מייד מבטי התביית על הישבן החטוב מכולם, ומייד השתעלתי שיעול "דרמטי" כדי שיסתובבו, כך אסקור אותם והם אותי.

מייד כשהסתובבו הבנתי שנפלתי לתוך סיר של דבש. שניים מהם היו  אוחצ'ות שמייד החלו לצחקק בהתרגשות מלאכותית-טבעית לאוחצ'ות והשלישי באמצע, דרך כוכב ביעקב. מלך מלכי המלכים, נסיך התוהו והאופל, מלאך עלי אדמות, בקיצור חתיך משגע הגורם לריור מיידי.

כמו בחלום התחבקנו ארבעתנו באמצע הרחוב, כמו בחלום הגענו לאחת הדירות וכמו בחלום התפרענו ברביעיה הלומי יין ועוד כמה מתאבנים מיוחדים.

קרוב לאור הבוקר האוחצ'ות הלכו ונשארנו יפה התואר ואני. נכנסו למקלחת והתחלנו חגיגה פרטית משלנו, שארכה עד מוצאי אותו יום ראשון של השנה.

מי הוא?

מה שמו?

אל תשאלוני, כי אינני יודע.

שנה טובה .

היה היה לי פעם בלוג ב- MYBLOG. בלוג צנוע יחסית, שבו סיפרתי על חיים בשלישיה, על שתי דירות, על גבר ואשה המתחרים ביניהם על תשומת הלב שלי. אפילו ספרתי שם על החלפת בני הזוג, בשל מעקשים של החיים בעיר הגדולה, ובגלל שעבר חדר אל ההווה.

אלא, שאתר MYBLOG הורד מהרשת, ולי אין גיבוי ואין גם  שם המשתמש והסיסמה שלי שם.

רציתי להביא אחד מהסיפורים ההם, שסיפרתי שם.

תמיד האחד בספטמבר מזכיר לי את היום הראשון ללימודים בתיכון. כשהגעתי לתיכון כבר הייתי פעיל מאוד מבחינה מינית, והשתרללתי ללא בושה וללא מעצורים, אבל מעולם לא עם בני גילי.

ביום הראשון ללימודים בתיכון. שעה שבע וחצי מעין טקס קבלה של החדשים. והוא עומד לידי. נמוך ממני בראש, עיניים חומות, ג'ינס צר ומבליט חבילה, אלא מה.

אני עומד לידו נרגש ומלא חרדה.

הוא נראה לי כל כך בוגר, מחובר לעצמו ולמיניות שלו, ואני? מי אני? מה פתאום שיסתכל עליי בכלל.

מחשבות איומות כאלה היו לי בראש.

המשכתי לעמוד לידו כל הטקס ובכיתה ישבתי לידו.

היה לו ריח טוב

היו לו בגדים יפים

היו לו תלתתלים שובבים על הראש

גבר

אחחח כמה הייתי נותן כדי למצוץ לו, אלוהים כמה

לא יכולתי יותר

ביקשתי רשות לצאת מהכיתה ובטיסה הגעתי לשירותים ואוננתי נמרצות

אחר כך עישנתי סיגריה

שטפתי ידיים

חזרתי לכיתה חצי רגוע

הבת זונה כבר ישבה לידו, הבלונדה המגעילה עם החצ'קונים על הפנים

כולה מרוחה עליו

העפתי בו מבט עמוק וכואב

הוא לא הבין

אבל אז ראיתי את ע', לפתע הוא קפץ לי מול הפרצוף

אז ישבתי לידו

והחלפנו מספרי טלפון ומעולם לא הזדיינו.

והאם פגשתי את בעל התלתלים אי פעם אחרי התיכון?

כן, אבל לא נעים לספר על בורגני נמוך ושמן וצעקני שעושה הרבה כסף, חושבים שאני מקנא בו.