| 9/2011
דרך הטוויטר הגעתי למגזין נויז
Noize
הנה מספר תמונות נהדרות, המצביעות על כך, שגם בגיל 40+ יש חיים , ותסביך אדוניס הישראלי, קשור בעיקר לתסביך - לסטיכיה - הישראלית שקשורה למוות, לזקנה. סטיכיה שמועצמת בגלל הקפיטליזם והאימפריאליזם ההוליבודי.
| |
אז איפה אהיה בחג? באמת איפה?
מעניין אותי הרבה יותר להבין מדוע השאלה המביכה, החטטנית והרכילותית הזו, המאפיינת כלכך את השטייטעל היהודי, הפיקוח האזרחי והענקת תחושת "ערך" לכל מיני מארחים למינם הופכת לשאלת נושא סביבה כותבים אנשים פוסטים בבלוג שלהם.
ומהצד השני, למה אני כלכך כבד, יא אללה, מתוך הפתיחה נשמעים דברים אחרים לגמרי, ואין לי ענין להיות מוזמן לארוחות בבתים שאינני מכיר בהם איש, למה מה קרה?
ככל הנראה אהיה בביתי, אזמין את הגברבר האחרון אליי, אבשל לו, אעסה אותו כמו שצריך, אבלה אתו את הלילה הראשון ויתכן שגם את השני, השלישי ובכלל, או אחליף מדי לילה גבר, מה יש?
ההוא, שהוא בן זוגי הרשמי, נוכח-נפקד יכול להגיע לפתע, כי נמאס לו איפה שהוא נמצא, ואז הקערה תתהפך על פיה, ואהיה אתו כל החג, הוא עוד יכול לגרור אותי להוריו, שמתים עליי, או לאחיותיו, שאכיר את הנכדים החדשים.
המסקנה - אהיה ככל הנראה בבית, לא?!
| |
דלת נסגרת, דלת נפתחת
גם כשמתים, יש המאמינים, שנפתחת דלת חדשה לעולם חדש, שיהיה.
אבל "זריקתי" על ידי מאהבי הצעיר פתחה דלת גדולה לקבוע השני. התפנו לי זמן, מקום ואנרגיות ליבידינאליות שחולקו לשלושה עכשיו לשניים.
ה"ערבי" בו הוא קינא כלכך, נראה פגז, פניו אינם יפים, יש לו דיקציה של אחד שהיה הרבה בכלא, אבל הגוף שלו, אלוהים, לאכול אותו בשלמותו
ללעוס את הישבן , להחדיר לשון לחור האלוהי, להיאנח מתשוקה עת הזרג שלו חודר לגרוני, למצוץ ולנשוך את פטמותיו עד שיצרח מכאב, להתחכך בו ללא הרף, ובעיקר לנשק לנשק ועוד לאכול את השפתיים הבשרניות, הרכות-קשות, ולדעת שאותן שפתיים יעטפו את הזין שלי, שאותו חור שחור יקבלני באהבה גדולה עת אכנס אליו.
נעמד לי מהתיאורים האלה.
| |
עדכוני עדכונים
אחד מהקבועים שלי "זרק" אותי בשיחה מ"לב אל לב".
די הופתעתי, לכאורה, מהעוצמה הרגשית בכעס שלו, לאחר הרבה מלל תוקפני, הבנתי - הוא מקנא בקבוע החדש שלי
אותו ראה במקרה.
הוא גם כועס שיש לי תשוקה וחיבה לערבי, לא להאמין ל"ערבי"?
ואיך זה שאני חם כלכך אליו?
ואיך זה יכול להיות שגם אליו, הזורק, אני חם
לכן
הוא לא יכול לשכב אתי יותר
אבל הוא מחבב אותי, אני יקר לו, הוא ידאג לשלומי
בלה בלה בלה
אמרתי/שאלתי - אז אתה רוצה לפגוש אותי או לא?
לא, ענה
סאלאמאת עניתי והלכתי, אפשר לחשוב
למחרת מסרון - אני שונא אותך לנצח, אתה שקרן וצבוע
OMG
זה המחיר לקשר עם בחור בגיל 26, שלא נדע :-)
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
