אז כן, מחר יומולדת, איך אפשר לדבר על זה בכלל כשאבא ביית חולים עם גידול רציני...?!

אז כן, אבא מורדם ברגע זה, בעוד כ20 דקות צפוי להתעורר...אחרי ניתוח...

בינתיים יושב על המחשב חושב ל העתיד, ורואה את סבתא וסבא רואים טלוויזיה, אור הלך הבייתה משו' יומלדת לחבר, שיעורים במתמטיקה וגיבוש לקראת התיכון, אני נשארתי לבד, אבפילו אחותי מנצאת אצלו ביית עם הבתדודה.

אז כן, מחר אני אכנע ואתחיל לעשות שיעורי חופש במתמטיקה, לא שיש כל כך חשק.

לראשונה אני לא מגחך לצלילי מנצור הטיפשים.

אז כן זה התחיל שחור, מאוד כאשר המשפחה נסעה...ואני נשארתי בבית והייתי בדרכי לצאת החוצה, אבל אז אני מקסבל טלפון מהדודה:"מורן, לך לישון, תשאיר את המפתח קצת בחוץ כדי שנוכל להכנס.."

אני בתלהדמה שואל:"מה?"

דודה:"כלום רק תעשה מה שאמרתי, לך לישון"

המשכתי לשאול עד שהתעצבני ואמרתי :"קרה משו' לאבא?"

דודה:"לא כלום., הוא בבית חולים בהשגחה."

התעצבנתי אמרתי ביי וניתקתי.

התקשרתי לאימא, שקולה דמה לשל בית קברות, בכי מר, בנסויוני הבנתי שמשו' קרה, אך לא לוותר, ניסיון כנוע להרגיע את אימא... די הצליח.

ההמשך קצת וורוד, אך רק לכמות מועטה.

מדבר במסן' עם שיילי שמנסה לנחם ולעזור, ממשיכים עם שיר ושקד בתקווה להסביר למה לא באתי והברזתי לשקד (לא התמניה) ככה סתם-מבלי להסביר את הסיבה האמיתית.

אחאר כך מדברים עם שקד (התמניה) והיא בשיא חוכמתה *חלק מהשיחה:

"לאבא יש גידול ככל הנראה"

"HOW OLD IS HE??"

"44"

"ALREADY?"

שקד הבינה שהא לא ממש הייתה צריכה להגיגד ככה אבל לפחות גיחחתי מעט...טחר כך אור ניסה להרגיע ולהגיד שאין כלום, די הצליח.

ואז דודה התקשרה ואמרה שהם לא יבואו אבל זה בסדר ולא בטוח יש גידול.

*המשיך עם אהדה רבה של ה"קהילה"

לפתע אני מוצא את עצמי בשעה 2 בלילה עם שקד שלועסת ולועסת את הבורקס המסכן, שמספרת לי על המשפגש ההוא בעזראלי.

ואז גם כל חברי המשפחה מתקשרים אלי ב7 בבוקר....תודה לכם!

*ממשיכים בשגרה- :S על מי אני עובד?*

מתכננים עם דודה שאני אקפוץ לאור, אך לבסוף מה שקורה שסבא וסבתא באים אלי הבייתה ואני משתעמם רצח ומנסה לקוות.

מקווה למשו' טוב שיקרה, אך דבר לא קורה.

מבין שככה אי אאפשר לחיות מדבר עם אור ודודה וקובעים שאור יבוא אלי גם.

למחרת אור בא.

*שיגרה?!? בערך*

מתקשר לדניאל המאמן טינס ומודיע לו שאני לא ממשיך במחנה אימונים בגבעה כי אין לי איך לסוע וכמובן מסביר שאבא במצב לא מזהיר.

דניאל מבין ומודיע שאם יש לי שאלה או בקשה כל דבר אפשר לסמוך עליו, אני אומר תודה ומנתק.

שכחתי לבשר שאני מתעקש לא "להשחיט זרע" כדי לקבל 100% מהעוצמה של הקב"ה-בסוף נשברתי אבל אבל עכשיו שוב אני מפסיק לפחות לשבוע-בכל זאת הגוף רגיל...קשה להיפטר ממשהו עושים בתדירות יומית (אבל זאת לא השיחה).

אור בא כאמור, וחזרים לשיגרה כמה שיותר, בלי טניס, בלי אבא, מחכים למשחק של חיפה.

לפחות דבר המשיך לעזור לי הכדורגל...יצאנו החוצה כל יום שיקנו נהנו חיכוני לחיפה ועל זה פרק שלם.

*חיפה-חבל אבל אתם אלופים*

חיפה אמנם אתם לא הצלחתם לעבור את המכשול בשם ליברפול האגדית...אך ההישג שלכם מדהים, ריתקתם את בניטז עד הדקה ה93 הוא היה לחוץ כמו שור, וקפץ ברגע הניצחון כמו שלא קפץ בזכייה של ליברפול...כמה לחוץ הוא היה.

איך אמרו העיתונים, בניטז היה מוצא להורג אם לא היה מנצח.....

אחחח כמה זה היה קרוב...קולאוטי כמה היה חסר שהמבצע המדהים שלך יכנס...כמה היה חסר למליקסון להגיע ל1-1 שסידר לו בוקולי?...לא הרבה.

כמובן שגם אספניול-בארסה עזר קצת לצאת מהמצ"ר, את המשחק הראשון עוד ראיתי בנוכחות אבא, את המשחק השני ראיתי בלעדיו עם 3-0 מדהים של בארסה וגביע ראשון מתוך 6 רשמיים.

בכל הזמן הזה כמובן SOLDIER OF FORTUNE בלי הפסקה, עם ובלי אור, לא מוותר על "האלופה"-כן אני מוכר :(:(

מסנה לראות זואי ודרייק וג'וש ביחד, כן דליה עוד מעט אני אצטרף לטבעת...אך כשיהיה קצת יותר מצ"ר.

יש עוד 4 דקות זואי השעה כרגע 3:11 PM

היום גם אור נטש אותי....וזה עומד להיות קשה...הניתוח הצליח, ומסקנותיו יוסקו בעוד כ10-14 יום....זמן נצח...נחייה ונראה...זהו ביי תודה לכל מי שתמך בי ברגעים הקשים יאללה זזתי לראות זואי 78599 כמו שאור אומר....יאללה ביי.