פירסט אוף אול, תרשו לי להתנצל על זה שביום רביעי לא היה פוסט כמו שהבטחתי. פשוט צנחתי על המיטה ב9 בערב והתעוררתי רק למחרת ב11 וחצי.

החיים מעייפים אותי מדי.

רק עכשיו קמתי משעת סייסטה אחרי שקמתי ב9 וחצי בבוקר (שזה נחשב מאוחר..).

מחר לעומת זאת, מחכה לי שבת כיפית ביותר שתתחיל ב4 שעות באוניברסיטה (מ8 בבוקר עד 12 וחצי) ותסתיים עם 4 שעות ביופיסיקה וביוכימיה (תרגולים הפעם). זה יהיה נס אם אני לא ארצח מישהו מחר.

בכלל, נשבר לי מהלימודים. בא לי ללמוד משהו חדש ומרתק ולא סתם על חלקי גוף שמעולם לא שמעתי עליהם, או על התפתחות הלב של הציפור (בחיי שאנחנו לומדים את זה, וגם מציירים את זה!). עם הזמן אני מגיעה למסקנה שרפואה זה לא ממש בשבילי, טו מאצ' עבודה וטו מאצ' פרטים לא מעניינים.

מחר בערב צפוי לי ערב עם חברים מהאוני' של הבחור, מה שבהחלט מפתיע כי הם אף פעם לא יוצאים. מהיכרות עם 2-3 חברים שלו, הערב הולך להיות משעמם אלא אם יהיה מספיק אלכוהול, ואז זה כבר לא ממש משנה מי יהיה שם, חוצמזה שכמו שאני מכירה אותם הם בסוף לא יצאו ואז אני אוכל להשאר בבית ולישון בשקט.

אגב הבחור, ביום שני וולנטיינ'ס דיי וכרגיל אני מחרימה את החג הזה, אבל זה קצת מטריד אותי שכל בנאדם שני שואל אותי "נו, מה קנית לחבר שלך לוולנטיינס?" או שהבחורה שיושבת לידי בשיעור באוני' נלחצת כי היא לא יודעת מה לקנות לחבר שלה. אני שונאת את היום הזה, די טיפשי.

מישהו אמר לי להביא לו שוקולד, אבל אני גם ככה תמיד מביאה לו שוקולד אז זה לא מיוחד, ומישהי אמרה לי לקנות לו מתנה מיוחדת (טנקס על העזרה! מאוד ספציפי) אבל בהתחשב בעובדה שאין לי כסף, שאנחנו גם ככה שבוע הבא חוגגים חצי שנה ביחד וזו סיבה יותר טובה לקנות מתנה ובכלליות - וולנטיינס זה חג מסריח, אני אישית מעדיפה להתעלם ממנו. ואגב, מהיכרות עם הבחור שלי, הוא גם לא טיפוס וולנטיינס.

אבל הוא ממש בסדר הבחור, מאז שהוא חזר לפריז הוא מרעיף עליי המוני אהבה וזה נורא נחמד לי, בטח זה ישתנה בקרוב אבל בינתיים לא רע לי יותר מדי.

חוצמזה כואב לי הגרון כבר מהבוקר, או יותר נכון מאתמול בלילה ונמאס לי שבשביל לבלוע אני צריכה לאמץ כל שריר אפשרי בגוף שלי. מישהו רוצה לקחת את השקדים שלי במתנה? (תודו שזו אחת ההצעות המפתות שקיבלתם!).

ועכשיו אני אלך ללמוד קצת ולעשות משהו מועיל, כי עוד כמה שעות יתחילו להגיע אנשי משפחה הביתה, ואז חבר, ואז אני לא אוכל ללמוד.

שיהיה כבר חופש...