זה לא שאין לי מה לכתוב פה, האמת שיש, ואני אפילו מבלה את ימי בבחירת כותרות לאירועים מעניינים וניסוח פוסטים.

הבעיה היחידה היא העובדה שאני מבלה את הזמן אצל הבחור, במן מצב של "גרה שם אבל לא רשמית". מאז שהוא חזר אנחנו מבלים כל רגע פנוי ביחד, ואני חייבת להודות שלפעמים זה קצת מעיק, אבל בעיקר בגלל שכל פעם שאני ישנה בבית אני מבלה את זמני בטלפון עם בחור שמילל לי שריק לו בלעדי. בכלל, כבר נעשה לי רגיל השגרה הזאת של הזוג נשוי, וכנראה רק בגלל זה אני כל הזמן נמנעת מלענות על הצעות ה"בואי נעבור לגור ביחד" שחוזרות הרבה בזמן האחרון.

אבל אני לא מקטרת יותר מדי.

עוד לא הגעתי למצב שאני יכולה לכתוב מאצלו במחשב פוסט, לא הייתי רוצה שהוא יגלה את הבלוג איכשהו.

חוצמזה יש גם לימודים, שלוקחים הרבה זמן פנוי והמון אנרגיה.

איכשהו ימי שבת שלי הפכו לימי שיעורים מ8 בבוקר עד 6 בערב וכל פעם מחדש בא לי למות על ההשכמות האלה.

ועכשיו אם תסלחו לי, הלכתי לעשות אמבטיה כיפית ולישון קצת.

אל תעזבו אותי...