אמנם הסמסטר התחיל לפני חודש וחצי, אבל סמסטר 2 איכשהו יותר קליל מסמסטר א', אז אני לא מוצאת את עצמי יושבת בספרייה עד שעות לא אנושיות.

אבל היום זה היה אחרת, החלטתי שצריך להתקיף קצת ביוכימיה, כי למרות כל השנאה שיש לי למקצוע הזה - בכל זאת יש מבחן עוד חודשיים וכדאי ללמוד קצת (האמת שיש מבחן גם ביום שישי..) אז היום אם חיפשתם אותי הייתם יכולים למצוא אותי בספריה יושבת מוקפת בספרים ביג-סייז (כי לא מספיק זה מקצוע מסריח, כל ספר שקשור אליו כולל מינימום 1000 עמודים). היה נ-ו-ר-א. אבל לפחות למדתי טוב.

חוצמזה, היום החלטתי לותר על הבחור ולישון בבית, בעיקר בגלל הלימודים, וגם בגלל שבשבוע האחרון המעלות לא עלו מעל ה0 ונשבר לי מלקום בבוקר כשאדון בחור עוד שקוע בעולם החלומות ולא להדליק את החימום כי לאדון חם. אחר כך אני מגיעה לאוני ב7:40 וחברות שלי מסתכלות עליי במבט של "חשבנו שאת ישנה בשעות כאלה". וול בנות, אני באמת ישנה, ואני אפילו הוכחתי להן את זה כשעשיתי סייסטה בשיעור אתיקה וכשהתעוררתי תהיתי למה הוא לא נותן לנו הפסקה בשעתיים, הן דווקא אמרו שהייתה והופתעו לגלות שישנתי כל כך טוב... 

אם כבר אוניברסיטה, יחד עם הקור אימים שצנח עלינו הגיע גם תקלה בחימום באוניברסיטה, מה שגרםלזה שחצי האנשים ישבו עם מעילים, צעיפים ואפילו היה ניסיון לכפפות - הכל בשביל להתחמם. נראינו כמו סטודנטים מהקוטב הצפוני.

חוצמזה קצת על הבחור. ביום שישי חגגנו חצי שנה ביחד וזכיתי לפרחים נורא יפים ולהמון אהבה ופינוקים. אני ארגנתי ביום חמישי בערב את האוכל שהוא הכי הכי אוהב (פסטה עם שמנת ופטריות), והקינוח שהוא הכי אוהב (אקליר וניל) והמון יין. היה מושלם.

יומיים לפני האירוע רבנו בלילה, כי הבחור לא מסוגל לחיות עם מערכת יחסים בלי ריבים, אז הוא החליט שאני לא כיפית ושאני הולכת לישון ב12 (כי אני גם קמה ב6 וחצי) כשהוא רוצה לשמוע מוזיקה ולהיות עירני. רבנו ורבנו ורבנו עד שנמאס והלכנו לישון, ומאז החיים יפים.

ועכשיו אני אלך ללמוד קצת ביופיסיקה, כי גם מזה אי אפשר להתעלם.