אז שוב אני בבית, כבר יומיים ברציפות (זה לא קרה כבר הרבה זמן!) וזה לא בגלל שאני והבחור רבנו, זה סתם בגלל שמגעיל לי בחיים בזמן האחרון.

סוף סמסטר מתקרב ויש מבחנים בעוד חודש, ואין לי כוח ללמוד אבל חייבים, כי חייבים לעלות מקומות אחרת נגיד ביי ביי לרפואה (מה שנראה לי יותר ויותר כיף מכל מיני סיבות).

העניינים עם הבחור רגילים, אנחנו חיים בבועה הקטנה שלנו אבל בזמן האחרון הוא יותר ויותר מדבר על לנסוע לארה"ב וזה קצת הרבה מעיק. בכלל, בזמן האחרון חזרה התחושה שהוא מסתיר ממני דברים, ולמרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי, עדיין יש דברים שלא מסתדרים לי... אבל זה בטח סתם אני.

אבל כל זה שטויות.

היום בבוקר גיליתי שכנראה ירדימו את החתולה שלי עוד מעט, כי יש לה גידול בלסת והיא ממש מסכנה וכבר שבוע בקושי זזה. אז בינתיים נתנו לה משהו להרגעת כאבים, אבל אם זה לא ישפיע ירדימו אותה שבוע הבא, וגם אם זה ישפיע, בכל זאת זה יגיע מתישהו וזה הורג אותי לדעת שהיא מסכנה ושאי אפשר לעשות כלום....

וזהו בינתיים, הפרו שלי נעלם בקרוב אבל לא ממש אכפת לי, כבר לא ממש כיף לי לכתוב פה, אבל בטח מתישהו יחזור לי החשק לכתוב...

אוף צריך ללמוד, ובא לי לנסוע אל הבחור אבל הוא עצבן אותי כי הוא החליט שמחר כנראה הוא יוצא עם חברים, ואני חשבתי שאני אשן אצלו מחר, אבל כנראה שלא.

והיום אנחנו 7 חודשים ביחד, אבל לא חוגגים, כי למי יש כוח לחגוג כל חודש?