אז המבחנים נגמרו, הבחור חזר להיות שפוי בערך ואפילו נעשה לנו כיף, הלכנו בוויקנד ל2 מוזיאונים וכאלה. לתפוס קצת תרבות.

היום לעומת זאת, הבחור החליט להזניח אותי שלושה ימים כי חברים שלו (או יותר נכון חבר שלו והחברה שלו שהוא לא סובל) מישראל באו. כיפחיים. פתאום הוא לא צריך אותי יותר.

לא יודעת למה אבל אני הנחתי שכשהם יהיו פה גם אני אהיה מוזמנת להסתובב איתם ברחבי פריז אבל מסתבר שהבחור לא ממש רוצה שאני אבוא, האמת שהוא פשוט הודיע לי ש"אני רוצה להיות עם חברים שלי לבד, ערב אחד נצא לאכול ארבעתינו וזהו".

ככה הוא רוצה, ככה זה יהיה.

האמת שמה שמרגיז אותי (מעבר לעובדה שזה גורם לי להרגיש כמו טפיל לא רצוי) זה פשוט שבימים רגילים טוב לו שאני איתו כל הזמן ושפתאום טוב לבקש ממני לישון בבית (כי אין מקום) ולהגיד לי שהוא לא רוצה שאני אסתובב איתם.

כבר 3 ימים אני מנסה לגרום לו להבין שזה מעליב אותי והוא מחינתו חוזר על הניסיון להסביר לי שהוא רוצה להיות עם חברים שלו ושהוא אוהב אותי בלה בלה בלה (בטח, כי יום שני עזרתי לו לנקות את הבית והיום בבוקר עשיתי לו כביסה כי הוא היה צריך ללכת לבנק).

האמת שלא ממש מזיז לי החברים שלו, אבל נחמד לדעת שכשצריך אותי אני יכולה להיות שם ועכשיו כשיש לו תחליף הוא יכול להגיד לי ביי ביי וזהו.

ולחדשות אחרות, כי הבחור תמיד מעצבן.

ביום שישי אני מתחילה לעבוד בחנות של כל מיני כלי בית ופיצ'פקס כאלה של קישוטים. קיבלו אותי גם לעבוד בחנות תכשיטים, אבל משעמם שם לאללה ואני תמיד אהיה לבד אז העדפתי את השני. מה שאומר שאני אהיה עשירה ועד סוף אוגוסט יהיה לי בערך 2700 יורו, שזה משהו כמו 12000 שקל. לא רע. וזה אם אני לא אעבוד בספטמבר, שזה מה שאני מתכננת כי אני רוצה לנסוע לארץ לשבועיים לראות קצת את המשפחה, חברים, ולבלות עם הבחור את היומולדת שלו.

אבל עם המזל שלי אני אתחיל ללמוד בתחילת ספטמבר ואז ידפקו כל התוכניות. נו, באסה.

מקסימום ניסע לפני הלימודים לאיזה סופשבוע באמסטרדם או משהו בסגנון.

החיים מתסכלים אותי וכבר יומיים שאני בקרייבינג לסוכריות ואני לא מפסיקה לאכול.

איכס.