מקלחת- בבוקר או בערב?
בערב תמיד, בבוקר רק אם יש זמן.
אני לא מבינה איך אפשר להכנס למיטה עם כל הג'יפה של היום, חייבים להתקלח לפני!!!
ואני כמובן לא אקום רבע שעה יותר מוקדם בשביל להתקלח בבוקר. זה לא שאני מתלכלכת בלילה.

מים חמים או קרים?

חמים, לרוב חמים מדי.

אמבטיה או דוש?


אמבטיה יותר כיף, אבל צריך זמן בשביל אמבטיה אז לרוב דוש, חוץ מפעם בשבוע שמותר לי להתפנק באמבטיה :-)

ביחד או לחוד?


לבד.
גם ככה אין עם מי כרגע ובכל מקרה אני מעדיפה לא לחלוק את המקלחת שלי.

מהו האיזור שמקבל תשומת לב ראשון באמבטיה?


הבטן. למה? ככה.

האם יש איזורים שאינך מקדישה להם תשומת לב בכלל?

לא שאני זוכרת.

צחצוח שיניים וגילוח - באמבטיה או מחוצה לה?


תלוי. אם אין זמן אז אני מצחצחת באמבטיה ואם יש אז בחוץ, ואם חורף וקר אני גם מצחצחת באמבטיה, נותן תירוץ להשאר עוד כמה דקות מתחת למים :-)

האם יש לך הרגלים מיוחדים בעת האמבטיה? פרטי, נמקי והסבירי.


חוץ מלקרוא איזה עיתון טיפשי (אם אני עושה אמבטיה) ולשיר אין לי שום הרגל מיוחד.


ולסיום (שאלה שאין לי מושג איך היא קשורה)
מה את נוהגת לטבול בקפה/תה שלך?
עוגיות, מה כבר יש לטבול בקפה?

משום מה המון אנשים התחילו לנטוש את ישראבלוג.

קודם IONIC אח"כ אורי ועכשיו גם אשמ"ש עזב.

דווקא אנשים עם בלוגים מעניינים עוזבים, חבל, אבל אני מניחה שבשלב מסויים צריך לעזוב את המקום הזה.

נראה לי שקצת מיציתי את העניין של הבלוג הזה, או שסתם אין לי חשק ומה לכתוב בזמן האחרון.

אבל בינתיים אני עוד פה, כי אני לא יכולה לעזוב, אני קשורה מדי לבלוג שלי.

מתישהו, בטוח יימאס לי.

או יותר נכון Vendredi Gras אבל לא נהיה קטנוניים.

לצרפתים יש פורים, מסתבר. מעולם לא נתקלתי בחג הזה מהסיבה שתמיד היה לנו חופש בתקופה הזאת של השנה אבל עכשיו כבר אין, אז אני נאלצת לסבול.

מאוד לסבול.

אני שונאת את פורים וכל דבר דמוי פורים. זה נחמד כשאתה בגן, או בכיתה ו'. ברגע שזה הופך להיות חג התחפושת הכי סקסית זה כבר הופך להיות מיותר לגמרי.

בכל מקרה, היום החליטו לחגוג באוני' את הדבר הזה שאני לא אקרא לו חג כי זה לא חג. זה סיוט.

במיוחד שקמתי ב6 וחצי בשביל כלום. המרצה לביוכימיה ניסה איכשהו להעביר שיעור, אבל גם ביום רגיל הוא לא ממש מצליח אז היום אחרי 10 דקות של נסיון להשתיק אנשים הוא סגר את המחשב ניפנף לנו לשלום ועזב כשברקע קריאות "יששששש".

המרצה לאמבריולוגיה וויתר מראש ויצא לסופשבוע ארוך, לפחות מישהו אחד חכם.

הדבר הכי נורא בכל היום הזה היה הבלונים.

על הבוקר אנשים התחילו להעביר אחד לשני בלונים בשביל לנפח כמה שיותר (והיו ה-מ-ו-ן אבל בשבילי אחד זה כבר יותר מדי). כשהגיעו אליי בלונים לניפוח אני רק בדקתי אם אפשר להרוג עם זה אנשים.

אפשר, כמובן שאפשר. רק צריך הרבה יצירתיות

לפחות ברחתי מוקדם הביתה, גם זה משהו.

במקרה ותהיתם, התחפושת הכי נפוצה היתה רופאים.

הם מקוריים לאללה.

לפחות עכשיו יש לי מוטיבציה לעבור תיאוריה.

עם רשיון אפשר לדרוס אנשים.

במיוחד צרפתים.

מואה אה אה.

מי מזהה כאן מוטיב חוזר בכותרת?

שוב פעם, לא התיאוריה האמיתית, אבל במבחן הכנה לתיאוריה.

כנראה שאני אאלץ לקחת טרמפים לנצח. גורל אכזר.

אבל אני לא מתייאשת. אני אנסה ואנסה עד שאני כבר אדע את השאלות בע"פ ואז אני אעבור

בזאת אני מכריזה שאני שוב בלונדינית טיפשה.

חוצמזה, אמאזון מרגיזים אותי ועדיין לא שלחו לי את הספרים שהזמנתי לפני שבוע. כמובן שזה בגלל שהספרים שהזמנתי הם של המרצים שלי באוני' ואף אחד לא קונה אותם (חוץ מהסטודנטים המסכנים).

לפחות אני לא מרגישה שאני צריכה ללמוד, כי אני הרי לא יכולה ללמוד בלי הספרים!

ומחר בכלל חופש, שוב.

אני לא מקטרת.

בעצם, אני כן מקטרת. אני רעבה וכרגיל אין אוכל.

ואני גם בחיים לא אעבור תאוריה.

בוהו.

התחלתי לצנזר את הבלוג שלי ואני לא אוהבת את זה, אני מקווה שזה יעבור בקרוב אחרת כל הבלוג יאבד כל פואנטה. בינתיים, רק פוסטים שטחיים. אוף.

לא האמיתית, זאת שבטלוויזיה.

את האמיתית אני מתכננת לעשות ביום שבת, בתקווה שאני אסיים ללמוד.

אני חייבת לעבור אותה השבוע, נמאס לי למשוך את זה כל כך הרבה זמן.

חוצמזה, מחר יש חופש וזה נהדר.

יש לי להשלים חומר בהיסטולוגיה ובביופיסיקה אז אני מקווה לסיים הכל מחר, וגם ללמוד לתיאוריה, וגם ללכת לאירובי. אירובי ותיאוריה אני אספיק, לימודים לא. למה לא? כי אני שונאת היסטולוגיה ואני שונאת ביופיסיקה.

העיקר שמחר הפורים של הצרפתים, בגלל שאין לנו שיעור מחר אנשים מתכננים לעשות "פורים" ביום שישי. אני שונאת פורים וכל חג שדומה לו אז אני כמובן מחרימה גם את החג הזה.

כל כך מיותר.

העיקר שהם יעשו בלגאנים בשיעור ביוכימיה , אמנם אני מרחמת על המרצה אבל הוא באמת משעמם וכל 5 דקות מבקש שיהיה שקט אחרת הוא מפסיק ואנחנו נצטרך להשלים את החומר. כמובן שהוא אף פעם לא הפסיק הרצאה וזה ממש לא ברור לי. אני במקומו כבר מזמן הייתי עוזבת ופאק הסטודנטים.

לעומת זאת, באמבריולוגיה יש לנו עכשיו מרצה חדש עם מבטא מגניב. הוא לפחות משעשע אותנו אז יש שקט. ככה צריך. לפחות אנחנו לא נרדמים.

ולפני שאני הולכת לראות איזו תוכנית על ישראל (בטח משעמם כרגיל, אבל לא נורא) אני אאחל מזל טוב לשוקי היקר שחגג היום 17 חורפים.

שוקי דארלינג, המון המון המון מזל טוב, אושר, עושר והמון בגדים נוחים

מהי המילה האהובה עליך?
אין לי מילה אהובה, אני הכי אוהבת להגיד מה אכפת לי :-)

מהי המילה השנואה עליך?
ממי. אני שונאת שקוראים לי ממי.
זאת מילה בכלל?

מה מדליק אותך? (מינית, אינטלקטואלית, רגשית, וכו)
מדליק?
בנים שיודעים לרקוד ואיסמיאקי :-P

מה דוחה אותך?
לעשות כלים.

מהי הקללה האהובה עליך?
ביצ'.
אני לא אוהבת קללות.

איזה צליל או קול את/ה אוהב/ת?
קול של גלים.

איזה צליל או קול את/ה שונא/ת?
השעון המעורר של הפאלפון שלי, הוא כל כך מרגיז!

באיזה מקצוע (מעבר למקצוע הנוכחי) היית רוצה לעסוק?
אין מקצוע נוכחי.

אם גן עדן אכן קיים, מה היית רוצה לשמוע את אלוהים אומר לך בשערי גן עדן?
האמת שלא אכפת לי מה הוא יגיד.

אין לי הרבה מה לכתוב חוץ מזה שיש לי דלקת בעין ואני חצי עיוורת.

עוד מעט נגמר הסופשבוע ואין כוח לשבוע חדש, אבל לפחות יום שלישי חופש, יום חמישי חופש ויום שבת חופש.

אוניברסיטה זה קייטנה, רק שצריך ללמוד.

אני שונאת היסטולוגיה.

שונאת.

בעודנו יושבים ואוכלים ארוחת שישי, אבא סיפר לנו שדודה שלי סיפרה לו שבת דודה שלי מתחתנת.

איזה אושר, איזו שמחה, הגיע הזמן שהיא תתחתן ולא סתם תגיד לנו כל שני וחמישי שהיא מתחתנת.

בכל מקרה, הדודה שסיפרה לו על זה זאת אישתו של אח של אבא, שהיא הפולניה של המשפחה, והיא מהפולניות הגרועות יותר (אני יודעת אני יודעת, אין פולניות לא גרועות). היא יודעת הכל על כולם. לא פעם סיפרתי לה על חברים שלי והיא איכשהו גילתה שאמא של השכן שגר בקצה המושב מכירה את הבת דודה הרחוקה של הרופא שיניים של חברה שלי.

העולם קטן כשאתה פולניה חסרת חיים שגרה במושב.

ונחזור לעניינינו, הבת דודה שמתחתנת היא בכלל הבת של אחות של אבא שלי, וכמובן שזאת הפולניה שדאגה לעדכן את כל הארץ ואז לעבור גם למדינות שמחוץ לארץ. אז השמועה הגיעה אלינו, עוד לפני שדודה שלי בכלל התקשרה לבשר.

אבא שלי התקשר לאחותו כדי שהיא "תספר לו" את הידיעה.

אחרי כמה דקות של "מה שלום ***? איך היא? מה קורה איתה?" (לא נחשוף את השם שלה כאן, היא מיני סלבריטי אפטר אול ) נודעה לנו הידיעה.

אמא והאחות התחילו לצעוק ברחבי הבית, כאילו זאת הפעם הראשונה שהן שומעות את זה. אני ניסיתי להסביר להן שזה בסדר, שזה לא כאילו שרואים אותן והן לא חייבות להשקיע כל כך.

זה לא עזר.

אז אמא שיחקה אותה כאילו רק עכשיו היא שומעת על זה, אחותי כנ"ל, ואני ברחתי כדי שלא יקשרו אותי למשפחה הזאת.

אמא כבר העלתה השערה שזה בטח בגלל שהיא בהיריון, אני מיד הודעתי לה שהיא רואה יותר מדי טלוויזיה. 

היופי בעסק הוא שיהיו שתי חתונות, אחת בספרד ואחת בארץ. בשתיהן אני אהיה.

נפלא לחיות באירופה.

צריך למצוא מה ללבוש.

פאק.

מי רוצה להיות הדייט שלי?

סופשבוע זה כל כך כיף.

אמנם יש לי כמות עצומה של לימודים אבל סופשבוע זה תמיד נחמד.

בכלל, אני לא מבינה איך אחרי שבועיים כבר זרקו עלינו כל כך הרבה חומר. המרצים האלה פשוט לא אנושיים.

העיקר ששבוע הבא אין לנו היסטולוגיה (הללויה! שבוע בלי המרצה האיומה הזאת), אין לנו SHS ואין לנו ביופיסיקה מה שמשאיר אותי עם שלושה ימי לימודים ויומיים חופש!

אם גם לא היה ביוכימיה זה היה פשוט נפלא כי זה באמת משעמם.

כל העסק הזה של רפליקיישן, טראנסקריפשיין וטראנסליישן כבר מתחיל לצאת לי מכל החורים. לא מספיק שלמדנו את זה בי"א, י"ב וסמסטר שעבר, עכשיו שוב לומדים את זה, רק עם עוד 2-3 דברים חדשים. איזה נושא מקולל!!!

היום הייתי אנטיסוציאלית לגמרי. לא היה לי כוח לאנשים אז הסתובבתי עם הדיסקמן רוב היום מה שמנע מאנשים לבוא ולנהל איתי שיחות עמוקות.

יש ימים שפשוט עדיף לא לראות אנשים. במיוחד כאלה שרואים כל יום בערך 8 שעות וכבר נמאס.

אני מאוד חביבה.

עכשיו אני אלך לשקוע לי באמבטיה ולהתעלם מכל העבודה שיש לי.

סופשבוע זו המצאה מעולה.

במיוחד אחד כזה של יומיים.

(אגב, מסתבר שרוב האנשים באמת מטים את הראש לצד ימין כשהם מתנשקים. מילא)

מצחיק לנו באוניברסיטה.

אם לא הייתי לומדת מקצועות כמו ביוכימיה הייתי בטוחה שאני התבלבלתי במקצוע ושאני לומדת גננות (גן ילדים, לא גינה עם פרחים).

אתמול למשל, מישהו ניפח כפפה וכל שיעור ביוכימיה שיחקנו כל האולם בלהעביר את הבלון מאחד לשני. מזל שזה לא היה בלון, מכפפות מנופחות אני לא מפחדת. היה מצחיק לאללה. אנחנו בוגרים (וביוכימיה זה כל ך משעמם).

חוצמזה, sur la paillasse זה על השולחן הקטן שעל הבמה באמפי' ותמיד בהפסקות סוחבים לשם אנשים ונורא מתשעשעים מזה. מה שיותר מצחיק זה שהיום למישהי היה יומלדת והמרצה אמר לה מזל טוב אז היא היא עלתה לבמה להגיד לו תודה ונשיקה נשיקה (נו, צרפת) אז מישהו צעק sur la paillasse (כמובן שפה היתה לזה קונוטציה מינית לגמרי)והמרצה קלט אותו אז הוא שאל אם הוא כבר ניסה, אז הבחור צעק לו שלא, אז המרצה אמר לו שזה לא נראה לו נוח במיוחד אז הבחור ענה לו שדווקא כן נראה לו, אז המרצה אמר לו שצריך גם לחשוב על זאת שלמטה  כמובן שישר אחרי זה הוא המשיך בשרשרת בדיחות גסות.

אנחנו לא באוניברסיטה, אנחנו במופע סטנדאפ.

ולנושא אחר, היום אחרי האוני' הלכתי ללאנצ' עם אחותי שנהנית משבועיים חופשת חורף, כמו שאר תלמידי צרפת וכמה אוניברסיטאות חוץ מאיתנו כמובן, כי אנחנו לא יכולים לעשות דברים כמו כולם, כמובן שלא.

אחרי הלאנצ' הסתובבנו וכמובן שקניתי חזיה ותחתון כתומים (אה! לא היה לי תחתון כתום! ועכשיו כבר יש לי) ופירסינג יפה לאללה, שכמובן צילמתי, כרגיל. יש לי קטלוג פירסינגים במחשב. עצוב.

פירסינג ובטן.

ועכשיו כדאי שאני אלך קצת ללמוד לפני החדר כושר.

עוד מעט סופשבוע, איזה כיף!

-עדיין כואב לי הגרון. כל בוקר אני קמה ועוד יותר כואב לי הגרון, במיוחד בגלל שאני נושמת מהפה וזה רק גורם לי לקום עם עוד יותר כאב גרון.

-התקנתי את המצלמה החדשה והיא נורא מגניבה, הרבה יותר טובה מהקודמת. היום עשיתי מצלמה (ככה זה כשמתרגמים לעברית) עם מישהו שלא ראיתי כבר בערך 4 שנים. היה מצחיק.

-בעקבות ההתלהבות מהמצלמה התדרדרתי לזנות וברגע של חולשה עשיתי בלוג טיוי. אתם מוזמנים לזלזל בי. אין כבוד, אין. זה סתם התחיל ממיני התערבות עם מישהו שטען שיכנסו אנשים ואני טענתי שלא יכנסו. מסתבר שנכנסו ואפילו נכנסו המון. מפתיע בהחלט. לכל אלה שפיספסו (ומסתבר שהיו 3-4 מהבלוג שכן הגיעו לשם..) אל תדאגו - לא הפסדתם כלום. ב10 דקות הראשונות זה עוד היה משעשע, אחרי חצי שעה כבר לא הבנתי איך אנשים יכולים להשאר כל כך הרבה מול המצלמה ולענות על אותן שאלות מיליון אלף פעם. כמובן שהיו צעקות תתפשטי תתפשטי. אני רק התלבשתי כי היה לי קר.

-אין לי כוח לאוניברסיטה מחר. אני מתחילה רק ב1 ומסיימת ב6. איזו קללה. כבר עדיף לקום ב7 בבוקר ולחזור הביתה ב1.

-אני בחיים לא אסיים את IT אם אני אזניח אותו שוב לשבוע שלם. אני רק בעמוד 160 מה שמשאיר אותי עם עוד 1000 עמודים. אני כל כך גרועה.

-היום כשחזרתי מסבתא ראיתי בשלטים הקטנים האלה מסר רומנטי מאיזה כריסטופר אחד לרוברטו, זה היה נורא חמוד. כמובן שכשזה התחלף למסר דומה, רק הפעם מאיזו וואלרי אחת לפייר זה היה מחליא וקיטשי ביותר.

אני הולכת לישון.

כנראה שאי אפשר להתחמק מהיום המגעיל הזה. ברדיו יש סופשבוע אהבה, בטלוויזיה כל תוכנית שניה על אהבה ואפילו כשאני פותחת אימיילים או תפוז אני מקבלת הודעות וולנטיינס. הייתי יוצאת החוצה אבל כמו כל שנה השלטים האלקטרוניים האלה שמפוזרים בערך בכל רחוב בפריז מעבירים כל מיני הודעות אהבה של אנשים במקום לכתוב איפה יש פקקים והפגנות. לגמרי מחליא.

כואב לי הגרון וכואב לי הפירסינג, בטח מתחילה לי אינפקציה. אז חזרתי לעשות לו מי מלח וזה מרגיז אותי. פירסינג ארור.

ועכשיו יש לי סקר שאמנם כתבתי עליו בדיוק שנה שעברה אבל אף אחד לא ענה אז השנה אתם מתבקשים לענות.

לאיזה צד אתם מטים את הראש כשאתם מתנשקים? (נכון שעכשיו הזזתם את הראש שמאלה וימינה כדי לבדוק?)

וכדי שזה יהיה מיחזור פוסט לגמרי, אני אפילו אגנוב את התמונה של הפוסט ההוא ואלך ללמוד או לקרוא או משהו כזה, משהו שלא מלא בלבבות ורודים וורדים.

Happy Valentine's Day או משהו כזה.

(אגב, סופשבוע אהבה בגלגלצ מיועד לאנשים חסרי אהבה שישבו ויבכו על הבדידות. כל כך הרבה שירי אהבה ביום אחד יכולים לגרום גם לאנשים מאוהבים לבעוט את הרדיו מחוץ לחלון.)