אז מסתבר שבתחילת פברואר הגבת לי בפייסבוק ההוא.
זה מפתיע, כי כאמור בכלל לא ראיתי את זה עד עכשיו.
הפוסט האחרון שלי שם היה בשבוע הלפני אחרון של סוף ינואר, אז לקח לך 3 שבועות להגיב ולי שבוע לראות.
שלום לך!
א. תודה על כך שהגבת, לראשונה מזה קרוב לשנה.
ב. באמת תודה, כי מאוד משמח אותי לראות את זה - הדבר שהכי הטריד אותי עד עכשיו הוא אי התגובה שלך.
ג. אני לא עוקב אחרייך בפייסבוק. לא כמו בסמוך לניתוק הקשר ולא בכלל.
אני פה ושם מציץ, כי היית חלק משמעותי בחיי ואני לא יודע אם אי פעם יגיע השלב בו לא תהיי כזו.
ד. בכל מקרה זה לא נעשה כי יש לי צורך לעקוב אחרייך.
יותר כמו כי זה הדבר היחיד שהיה לי עד עכשיו וכמובן שלא תהיה שום סיבה להמשיך בכך כל עוד יש ערוץ תקשורת.
ה. אני לא מבקש ממך שום דבר. באמת שלא. לא פגישה, לא שיחת טלפון. ברור שהייתי רוצה שתהיה כזו בשלב מסויים, אבל ודאי לא עכשיו.
ו. כן, יש עם זה המון בעיות וביניהן זו שלעולם לא תאפשר לי לפנות אליך במייל מבלי שישתנו כמה דברים ואקבל כמה בטחונות. אבל זה לא משנה כרגע.
כי בסופו של דבר, את רוב מה שיש לי להגיד או לכתוב כבר כתבתי, ואני נוטה להאמין שכבר קראת. מה שאני הכי מעוניין בו מצידך הוא לשמוע.
שאת תספרי לי מה קורה איתך, מה עבר ועובר עלייך.
ואת האמת. כי אני אדם שלא מסוגל בכלל לשקר, תמיד הייתי כן איתך ב100% עד כמה שיכולתי וזה תמיד יישאר כך, לא משנה מה יקרה.
אני לא מצפה שזה יהיה אצלך אותו דבר, אני יכול רק לקוות. ושתוכלי מתישהוא לחזור לאדם שהיית, שלא מסוגל לשקר והאדם היחיד שדומה לי מבחינה זו.
כפיר שחר יודע על מה הוא מדבר ש99% אמת היא לא אמת בכלל, אז אם יש לי רק בקשה אחת ממך שאני לא יכול לוותר עליה... היא שתנסי.
ואני אקבל את זה. את לא צריכה להגיד שאני צריך לקבל רק מה שאת מוכנה לתת או לוותר, כי את יודעת טוב מאוד שאני יודע את זה ומוכן לזה ולא אוותר.
עד כאן נשלח* גם אלייך, אבל החלקים הבאים לא נשלחו בתגובה ההיא כי אני לא רוצה שתטעי בפירושם
והנה עוד בקשה, זעומה יותר ופחות משמעותית אבל עדיין חשובה: אני מבקש להפסיק עם הפאסיב אגרסיב. במיוחד ברמות הפטאליות הקיצונית שלו.
למרות שאת כותבת שתגיבי בחמלה את עדיין מוסיפה האשמה של "גם הפעם" למרות שלא היתה פעם קודמת.
את מטיחה שקודם פחדת מדברים שעשיתי למרות שפרט לפגישה ההיא לא באמת עשיתי שום דבר, ואת יודעת טוב מאוד שהפגישה ההיא היתה הדרך היחידה ליצור איתך שבריר של קשר בזמן שלא יכולתי להיות שם בשבילך בתקופה לא פשוטה. בתקופה שרציתי להראות לך שאני איתך גם כשאת לא.
ואני לא מתכוון להמשיך לדוש בדברים כאלה כאן ובטח שלא בתגובה הזו, אבל זו לא דרך בריאה לגשת לשיחה שנדחתה גם כך כבר יותר מדי זמן.
ואגב, שום דבר בכל מה שהיה עד עכשיו לא "טבעי" או "לא מוזר".
חשוב שתביני שכל מה שהיה - לקוי בצורות שחייבים לטפל בהם ואסור לך להניח שיש גורם בלבדי (בין אם זו את או אני) שגרם לזה.
אני אדם מאוד מסויים, ויש לי עקרונות מאוד חזקים, והם לא ישתנו בגלל שום דבר שאני לא מכבד מספיק כדי לשנות אותם.
אבל זה היה משהו שמאוד הערכת אצלי, ואת לא יכולה לטעון שזה שאכן פעלתי בהתאם לעקרונות שלי ולא השתניתי כדי לרצות את העולם זו בעיה.
אני גם לא מאמין שאת באמת מסוגלת לחשוב ככה בעצמך, וזה מאוד מטריד אותי שעולים דברים כאלה, שברור שלא מגיעים ממך, כבר בפניה הראשונה.
אני מבקש ממך, בכל לשון של בקשה, תעמדי בדברים שאת אומרת ואל תתני לגורמים שאינם ראויים להשפיע על דרך המחשבה שלך.
תני לתקשורת הזו את המקום הטהור והאמיתי שהיא ראויה לו, מבלי מעורבות של גורמים זרים ואמונות של מי שאין סיבה שישפיע על המעשים שלך.
ועוד דברים שהיה כדאי שתדעי:
הלב שלי החסיר פעימה כשראיתי שיש לי הודעה בפרופיל הזה. לא ידעתי שזה ממך, אבל רק המחשבה שאולי זה ממך היה מספיק.
חששתי שההודעה שלך שוב תהיה ברמת הפרופוגנדה נגדי ושמחתי מאוד שהיא לא היתה כזו. זה הדבר השני הכי משמח אחרי זה שהגבת מלכתחילה.
התוכן בשלב הזה היה פחות משמעותי, אבל עדיין קראתי וחזרתי וקראתי את מילותייך מספר פעמים עד ש{לפחות לפי דעתי} הפנמתי הכל.
אני עדיין מקווה שהפעם האדם שלא אנקוב כרגע בשמו לא מעורב. זה למעשה הדבר היחיד שעשוי לדמות לפעם אחרת, המעורבות שלו.
אבל למרות שאני לא חושב ששום דבר לא יכול להיות דומה לפעמים אחרות אם סוף סוף האדם הנ"ל לא מעורב, אני עדיין חושש ממעורבתו.
אחרי כל מה שהיה אי אפשר לצפות אחרת ואני מבקש, ברוח הנכונות לסבלנות וחמלה# שאת מציינת, שלא תאשימי אותי בכך כי את יודעת טוב מאוד למה.
הדבר שהכי הכאיב לי בעצם בפניה שלך עכשיו הוא שאת עדיין במקום בו תקשורת כתובה היא הדבר היחיד שאת יכולה לעמוד בו מולי.
אני לא יודע מה זה אומר, ואני מקווה שתוך כדי התקשורת אדע (וזה מאוד חשוב שאדע, גם בשבילי ובעיקר בשבילך).
אני מקווה שזה לא אומר שהיכולות שלך חסומות באופן מלאכותי, ואני מקווה שגם אם הן כן תדעי להתריע על כך בפני ולאפשר לשנות את זה.
חשוב לציין שלא ציפיתי שתגידי פתאום שאת רוצה להיפגש מחר וברור שתקשורת כתובה היא נכון לעכשיו פיתרון הגיוני. ואני באמת לא רוצה אחרת.
אבל מכאיב לי שחשוב לך לציין את זה, כי זה אומר שאת עדיין נמצאת במקום מאוד בעייתי וזה רק מחריף את האשמה שלי שלא יכולתי להיות שם בשבילך.
כן, אני עדיין מרגיש שחשוב לי להיות הידיד הכי טוב שלך שאני יכול להיות (בהתחשב בכל הנסיבות) ואני עדיין מוכן לעשות הרבה בשביל זה.
אני עדיין לא מצפה לתמורה כלשהיא בגין הנכונות הזו, זו הבטחה, אני לא מבטיח דברים כאלה שלא בכובד ראש, והבטחות אני תמיד מקיים.
ועוד דבר אחד אחרון {לפני פירוט ה#} - אני לא יודע מה את יודעת עלי ומה שהיה איתי, אבל אני מוכן לספר 100% אמת.
בתמורה אני מבקש שתהיי כנה איתי בחזרה, ותחלקי איתי כל שאת יודעת וכל המידע שקיבלת מגורמים חיצוניים.
זה לא הוגן כלפי שיהיה לך מידע ממקורות אחרים שתצליבי מול מה שאני אומר לך ותשתמשי בזה נגדי כדי להוכיח שאני לא אמיתי איתך.
יותר מכך, לכל גורם שהוא לא אני בוודאי יש אינטרסים ומאוד ייתכן שחלקם מעוניינים לפגוע ואני מבקש ממך, אם את באמת כאן, לא לתת להם לפגוע.
# למה בעצם את מבטיחה להגיב בצורה רגישה עדינה וחומלת?
- האם את מפגינה עליונות כלפי כיוון שאת במקום חזק יותר ממני אז את יכולה להרשות לעצמך לרחם?
חבל שאת חושבת כך כי את בהחלט זקוקה לעזרה, אשמח לתת אותה כפי יכולתי אך אני לא מתיימר להכריח אותך לקבלה.
אבל גם אם לא ממני, אני מבקש ממך לפחות לאפשר לעצמך לקבל עזרה ממקורות אחרים (ורצוי בלתי מעורבים) כי יותר מדי קשה בלעדיה.
וכן, קשה לי מאוד עם זה שקשה לך ואני לא רוצה שתסבלי לשווא. את עדיין יקרה ואני לא רוצה שאדם שאכפת לי ממנו יחוש סבל. וודאי וודאי אם הוא לשווא.
- האם את רושמת את זה כדי להכות על חטא ולהודות סוף סוף שכל שהיה פגע בי מאוד ולא הייתי ראוי ליחס הנוראי הזה?
אני אשמח אם תתנצלי, אבל זה כבר הרבה פחות משנה עכשיו. אבל אני אשמח אם תצטערי בשביל עצמך ותלמדי לקבל ולהשלים עם הרוע שהופגן כלפי.
כי זו לא אשמתך וחשוב מאוד שתביני את זה. זו אף פעם לא היתה אשמתך, ולכן גם לעולם לא אוכל לזקוף את זה כנגדך.
לכן אני גם יכול לסלוח לך. אפילו עכשיו. על הכל. לגמרי ובאופן מוחלט ושלם לחלוטין. אין לי טינה כלפייך. ולכן גם לא כל כך חשוב לי שנפגעתי.
אבל לסלוח למי שמעורבים ובמי שפגעו בך כל כך לעולם לא אוכל. אני מקווה שאת מבינה את זה או לפחות תוכלי להבין בהמשך.
שאני תמיד ניסיתי ותמיד אמשיך לנסות להיות שם בשבילך ורק למענך (ולא נגיד מאינטרסים אחרים), ואין אף אחד שיכול להבטיח לך את זה חוץ ממני.
- כי אם את רושמת את זה כי את חושבת שאני חלש בגלל כל מה שעברתי בגלל הגורמים המעורבים... או בגלל שאת לא רוצה לפגוע בחיי העכשוויים...
אז את טועה. נכון שאני חלש יותר עכשיו ממה שהייתי יכול להיות אם דבר מכל שהיה לא היה קורה. אבל אולי אני גם חזק יותר בגלל זה.
ואולי בעצם לא ניתן להגדיר בקלות כחיובי או שלילי כי יש יותר מדי גורמים לקחת בחשבון. חלקם חיוביים, אפילו מאוד חיוביים. וחלקם ההיפך הגמור.
אבל הפניה הזו שלך היא ללא ספק הדבר החיובי ביותר בשנה האחרונה, אם לא בשבילי אז בשבילך, ואני מקווה שיגיע הרגע שתביני את זה.
* זה עדיין לא באמת נשלח.
למרות שאני רוצה להאמין שאם עברת למעונות הצלחת להשתחרר זה עדיין לא מבטיח שהאדם הנ"ל לא נמצא "שם" כדי לקרוא ולהשפיע.
אז אני אשלח את זה בפועל רק אחרי השעה 22, אולי אפילו 23, ואקווה שגם החיווי על הקריאה יהיה מאוחר.
ככה יש סיכוי הרבה יותר נמוך שיקרא את זה, וגם אם כן יקרא, לפחות זה לא יהיה לפנייך 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
