למה הם תמיד מפנים את הגב שלהם?

והנה השגרה הרגילה של היום...

לקום ב10

לצחצח ישניים

להתלבש

ליסוע לבנק..

לקנות מתנות למשפחה

ללכת לעבודה

ואחרי זה מה...?

החום - ירוק השתנה לירוק צלול...

כמה אפשר לריב איתם? דיי נשברתי אין לי כוח להגיד להם לא

אז היום במקום להגיד לא ולהתעצבן מהם כמו בכל פעם..

נשארתי אדישה אליהם אבל מבפנים נשרפתי!

הרגשתי את הכעס עולה על גדודיו

ובכל זאת הבטתי להם בעיניים אמרתי "מה שתגידו"...

 הלכתי למקלחת והתיישבתי על הרצפה..

התחלתי לבכות כמו שבחיים שלי לא בכיתי..

נראלי שהוצאתי החוצה את כל מה שהייתי צריכה...

על אתמול, עך התעודת זהות, על הצ'ק, על השנה האחרונה...

מצד אחד ההתפרקות הזאת הייתה לצד הטוב, שסוף סוף הצלחתי לפרוק את כל מה שישב לי על הלב בשנה האחרונה..

אבל מצד שני זה פינה כל כך הרבה מקום לעוד כאב והפנמות

אני מפחדת שאני יהיה מי שהייתי לפני שנתיים...

הילדה של ה"עזבו אותי, אני לא יודעת.."

היום עברה בדיוק חצי שנה

אילו יכולתי להחזיר את הגלגל בחזרה

אולי הייתי שונה

3/>

טוב אני לא יודעת עד כמה זה מוזר אבל בשבילי זה מוזר ברמות שזה לא ייאמן.

יכול להיות שהגוף שלי לא יכול להתמודד אם מה שקרה לפני חצי שנה *המבין יבין* אבל אני בספק..

קמתי בבוקר כמו בכל בוקר רגיל...ציחצחתי שיניים ואז ללכת לעשות PP...

סיימתי לעשות את הPP יצאתי מהשירותים ובום אני נוחתת על הריצפה...

איבדתי את ההכרה לכמה דקות, והסיבה היחידה שקמתי זה בגלל הסיוט שעבר לי בראש.

זה נראה כאילו זה לא ייגמר לעולם אבל כשזה נגמר התחלתי לבכות..

אני לא מבינה את זה... האם זה משהו שמעיד על בעיה רפואית או שהגוף שלי מאותת לי לעזרה...?

לא מבינה מה לעשות

מישהו יודע..?

Tasha

3/>

אז עכשיו בוקר יום שני

בחוץ עננים קטנים

ואני יושבת בתוך הבית מתה מפחד

היום המבחן שיקבע אם אני ממשיכה ללמוד או לא...

וכנראה שלא.

אז שיהיה לי בהצלחה או משו' בסגנון...

מקווה לעדכן בקרוב...

3/> Tasha