הייתה זו שעת בין ערביים חמימה, בין קיץ לסתיו.

אני חייב לדבר על העניין הזה עם שמש-מן וגשם-מן, חשב לעצמו ג'נטל-מן, מציץ בנמנום בלוח השנה שעל הקיר. לא ייתכן שכבר אמצע אוקטובר ועדיין כל כך חם בחוץ.

אבל גם תוגה זו לא העסיקה אותו לזמן רב, כדרכן של תוגות בערבים חמימים שכאלה.

הוא צפה בעצלתיים במחשבותיו חגות מעליו כמו בועות סבון שמנמנות במיוחד, וחייך בסיפוק.

זו תקופה לא קלה לגיבורי על. ידיו של ג'נטל-מן היו מלאות עבודה, החל בפיוס משפחות אחרי ארוחות חג כבדות, וכלה במאבקים לא נגמרים לעצירת השחיתות. משום מה, התעקשו כל אותם טיפוסים מפוקפקים להתאסף פעם אחר פעם בכנסים וועידות מפלגתיות ולחכות בסבלנות שג'נטל-מן יבוא ויקצור אותם. אכן, משונות הן דרכי בני האדם.

ועכשיו, עם בוא החגים, יכול עם ישראל כולו להתרווח בכורסתו הקולקטיבית, לאכול מטעמים מסורתיים, לשחק עם הילדים, ולקרוא עיתון.

ג'נטל-מן הביט בגאווה בערימה שלצדו: שלל מוספי חג שנחתו על מפתן דלתו בעזרתו האדיבה של מנוף תעשייתי, משמיעים יללה חנוקה כשפגעו בקרקע. מעניין איפה מיצי, חתולי האהוב, חשב ג'נטל-מן פתאום, אך זנח את חוט המחשבה בפיזור נפש אופייני.  

הוא לקח את הגיליון העליון לידיו והחל לעלעל. "עשרת הסרטים הטובים של השנה" . חי נפשו, מה רצו מהג'יגלי הזה? "סיכום השנה בפוליטיקה" נקסט! "השנה שהייתה בכדורגל". היה כדורגל? ועוד כהנה וכהנה. ג'נטל-מן דפדף לסוף העיתון: "עשרת צבעי השיער שעשו את השנה".

טוב, זה כבר מוגזם. פנה ג'נטל-מן לשאריות יער הגשם שלצדו, והחל מדפדף בקדחתנות:

"הספארי ברמת-גן – סיכום השנה של הפיל יוסי".

"1001 הטיפים הטובים של לאשה – תשס"ה".

"עשרת הבחורים הכי שווים מתחת לגיל 15".

"דירוג העטים של פיילוט"

"הטופ של הטופ של ההיפ הופ הציוני השנה" (פחחחחחחחחח).

ג'נטל-מן הרגיש את הוריד המוכר מתחיל לפעום במצחו. לחייו האדימו, ותלתלים חמודים של עשן יצאו מאוזניו. הוא הנחית את ידו העצומה על השולחן, מפיל בטעות גיליון של "בנות גילמור – עשרת הפרקים הטובים – תסריט מלא!!!" על האצבע הקטנה בכף רגלו.

הצעקה שהדהדה מסביב לעולם גרמה למפולת סלעים שחשפה עיר טבטונית עתיקה.

תוך שניות היה ג'נטל-מן לבוש במדי גיבור העל שלו, טס בנחישות מעבר לגגות הבתים.

לאן? הרעיון התחיל להתגבש במוחו תוך כדי טיסה, אך לא התבהר דיו.

אבל המטרה – זו הייתה מסומנת בעיגול מנטלי אדום:

להביא חומר קריאה מתכלה ראוי לשמו לעם ישראל לקראת החגים! כתבות שיש בהן יותר מפסקה אחת, סיפורים שיש להם יותר מפרק ראשון. עמודים שלמים שנכתבים על ידי כותב יחיד, ולא ע"י אסופת רוני שוסטר ציצים גדולים.

ג'נטל-מן חג מסביב לעיר הגדולה. לבסוף, התביית על מטרתו.

ארוחת החג בבית שלו ובורגני הופרעה כשג'נטל-מן אסף, בנחישות אופיינית, את רון מיברג והטיס אותו לביתו. לאחר שהסביר לו את המשימה, פרש ג'נטל-מן לחדרו והתיר את רון לכתוב מחדש את מוספי החג של כל העיתונים הגדולים, וגם של "פנאי פלוס".

לג'נטל-מן היה ברור שהסתייגותו הראשונית של מיברג מהמיזם אינה אלא הפולניות הבסיסית הטבועה בכל אחד מאיתנו.  תוך דקות החל מיברג לכתוב מחדש את ההיסטוריה של שנות ה 60 וה 70, מבאר, מעיר, מאיר ומרחיב. עוצר מדי פעם רק כדי לנגב את פירורי הגפילטע מזקנו, מוחה את הזיעה ממצחו, וממשיך.

היה זה לילה ארוך מאוד לג'נטל-מן מיודענו. לאחר שרון הגיש לו 2000 דפים ב Times New Roman 8, היה עליו לעסוק במלאכה המתישה של הפעלת בית הדפוס וניהול המשלוחים למנויים ולנקודות המכירה.

אך מאמציו נשאו פרי! עם ישראל התעורר בבוקר לעיתונות שבעה, מכובדת ומלוטשת.

וג'נטל-מן? הוא היה כל כך עייף ומרוצה, שגם הגיעו למקום הראשון ברשימת "הטרנדים המאוסים של השנה החולפת" לא הקפיץ מעלה את גבתו היחידה.