שרביט:

התכוונתי להתעלם באלגנטיות מהשרביט הזה, כלומר לעצום עיניים חזק חזק ולקוות שלא רואים אותי, אבל הקפוצ'ון הוא פורס מז'ור, וחוצמזה אני גם נורא רוצה להיות בחבר'ה.

אז הנה:

1. אני לא אוכלת ירקות. בכלל. לא אכפת לי לבשל איתם, אבל אני לא אכניס אותם לפה, טריים, מבושלים, אפויים... ההורים לילדים שבין קוראיי ודאי מכירים את התופעה בשם "דברים". נכון, אני לא אוכלת אוכל שיש בו "דברים". מה נחשב דברים ומה לא? כמו שאמר השופט ההוא, I’ll know it when I’ll see it.
   
   
2. אני לא מסתדרת עם גלגלים. ניסיונות נואשים של אבי ללמד אותי לרכב על אופניים, או להחליק על רולרבליידס הסתיימו בכשלון מביך. כמה שנים מאוחר יותר, יסתיימו גם נסיונותיו של המורה שלי לנהיגה ללמד אותי לנהוג בכשלון דומה.
   
   
3. פעם פעם, לפני כמה שנים, עמדו לצלם בארץ את הסרט ההוליבודי "משחקי ריגול" עם בראד פיט (!!!!111!!!) ורוברט רדפורד (!?). היה זה בקיץ, ואנוכי, תיכוניסטית חנונית, הצלחתי לקבל תפקידון בצוות ההפקה. הייתי צריכה לענות לטלפונים מהבמאי (!!), לצלם עותקים של התסריט (!!!), ושאר עבודות של בוטום פידרס. פוטרתי אחרי יומיים ע"י הביצ'יות בצוות הישראלי, עקב חוסר משמעת, והיעדר היכולת הקרדינאלית להשתמש בפידר של המכונת צילום. כמה שבועות לאחר מכן, אירועי אוקטובר קטעו את הצילומים עוד לפני שהחלו, והסרט עבר למרוקו. הצוות הישראלי פוטר וחזר בבושת פנים ללשכת האבטלה או לסרטים של דתיים. נה לכם ונה לכם. לא פוטרתי מעבודה מאז.