חלק ראשון מתוך שניים.

ונפתח בוידוי: בניגוד לתדמית השובבה, הנועזת והנון קונפורמיסטית שג'ייני מטפחת בימים, בערבים חוזרת היא אל בית משפחתה ומשתכשכת באושר בבורגנות סטנדרטית מהזן הפולני. כידוע לכל, אחד מאבני היסוד של בורגנות זו היא "עוזרת הבית", אותה דמות מיתית שתמיד מסדרים את הבית בשבילה.

בוקרטוב! אמר הקול העליז בעל המבטא הלא מזוהה.

ממממףףף! אמרה ג'ייני בעייפות.

שוב היא איחרה, הפוסטמה, חשבה ג'ייני לעצמה. כל דרי הבית יצאו לעמל יומם, והשאירו לג'ייני, שזהו לה הבוקר היחידי בו היא יכולה להתעורר מאוחר, להכניס את העוזרת, אישה מבוגרת ופרחונית, ולהדריכה בנבכי הבית. הבוקר, ג'ייני קצת קיוותה שמשטרת ההגירה תתפוס את האומללה ותיתן לה עוד חצי שעת שינה, אבל על המשטרה אי אפשר לסמוך, ולכן הופיעה זו בדלת בחיוך רחב.

הכניסה ג'ייני את האישה הנמרצת, מסרה לה את ההוראות ששיננה לה אימה בלילה שלפני, וחזרה לענייניה.

התלבשה, סיימה שיעורים, השתדלה לא לדרוך על הרטוב, ויצאה אף היא לעמל יומה.

לשמחתה הרבה, לא היה הרבה על מה לעמול באותו היום – השיעור האחרון התבטל, וג'ייני מצאה עצמה בבית מוקדם מהצפוי. סגרה הדלת מאחוריה, ונכנסה לסלון, שם נתקלה בעוזרת, שככל הנראה עוד לא סיימה את קרצופיה.

נראה היה כי העוזרת מופתעת לראותה. אך הפתעתה התגמדה לנוכח ההפתעה שחשה ג'ייני, שכן העוזרת הייתה לבושה בתחתונים, חזייה, ומגב בלבד.

"ככה אני אוהבת לנקות!" הודיעה העוזרת בחיוך רחב.

"אה, כן?" חיוכה של ג'ייני היה רחב קצת פחות.

לרגע חשבה לבדוק בכל פינות הבית ולוודא שלא מסתתרים שם עובדים חרוצים נוספים, אך לעומת מה שמתארים לעצמם מסאים מסוימים, ג'ייני דווקא הייתה מעדיפה לא למצוא כושי גדול בחוטיני גוהר מעל הכיריים שלה, ודי לחכימא.

שתיהן עמדו שם בשתיקה, כאשר פתאום הבחינה ג'ייני בריח מוכר ומתקתק בחלל החדר.

אה, יש לך בושם כמו לאמא! זה הבושם שהיא הכי אוהבת! אמרה בעליצות, שמחה על ההזדמנות לשבור את השתיקה.

העוזרת התחילה להזיע. כן, זה נשפך קצת, אמרה בהיסוס, אני רק רציתי לשים במקום, ובטעות זה נפל לי מהידיים, ונלחץ שלוש פעמים מאחורי כל אוזן, ארבע בתוך החזייה וכמה פעמים על פרקי הידיים.

אה, אמרה ג'ייני, עכשיו הכל ברור.

בעקבות תגובה סובלנית זו, נראה היה כי העוזרת מרגישה בנוח יותר, והיא שבה לקרצף.

דקות אחדות מאוחר יותר, כשראתה שג'ייני לא מתכוונת לשאול עוד שאלות מביכות, הדליקה את הטלוויזיה על ערוץ קליפים זר, הגבירה לווליום המקסימלי, והחלה להשתמש במגב כגיטרה.

בשלב זה החליטה ג'ייני לנקוט באסטרטגיה הנודעת של לטמון את הראש בחול, לסגור את הדלת ולקוות שכשתצא, הכל כבר יסתדר מעצמו.

ואכן, בשלב מסויים היא שמעה את דלת הכניסה נטרקת, ובבית שרר ריח של ספונג'ה. 

נטלה ג'ייני מקל ארוך, וסיירה בין החדרים. הכל נראה תקין, והבית נראה נקי ומצוחצח. לא נצפו גופים זרים מכל סוג שהוא.

בערב, סיפרה ג'ייני לאמה את הסיפור. קשה למצוא עוזרת טובה, החליטה אמא של ג'ייני. ניתן לה עוד הזדמנות.

והבית שקט שבוע שלם...