אני אולי בנאדם שמתפשר,מוותר,סולח,מעביר,מחליק.. אבל אני בנאדם שנלחם. יודעת איך להכנס בבנאדם וגם בעצבים להשתמש במילים הנכונות בכדי להראות לו שהוא עשה את הדבר הלא נכון,והוא יתחרט עליו. או לעמוד מול בנאדם שהשפיל מישהו אחר או שאמר משהו שפגע במישהו אחר,גם כשכל השאר שותקים ומעבירים.
ומול עצמי.. לא מצליחה. אני מוותרת לעצמי ולא נלחמת. כשקשה לי אני בורחת. תמיד אני מחפשת את הבנאדם שילחם במקומי,שיעשה במקומי,שיגרום לי לעשות..
נכנסתי לקבוצה כזו של הרזיה. הדיאטנית הכי טובה בארץ,הכי יקרה שיש.. חסכתי כל שקל בשביל להכנס לקבוצה הזאת. התמוטטתי במלצרות בשביל הכסף הזה.. כ"כ רציתי את הקבוצה הזאת. ושוב,אני מוצאת את עצמי מוותרת ואומרת "זה לא הגיוני מה שהיא רוצה שאני אעשה" ובתכלס זה כן הגיוני. אם את רוצה להרזות את תקשיבי לאישה הזאת שבטח יודעת יותר טוב ממך. ואני....נעלמת שם. לא מוצאת את עצמי בשום מסגרת.
אני רוצה שהחיים שלי יהיו טובים יותר,אני יודעת שהביטחון שלי יעלה בטירוף כשאני אצליח לעמוד במה שהקבוצה מכתיבה לי. אני יודעת את זה.. למה אני מוותרת לעצמי? למה אני מצליחה להלחם מול כל העולם וכשאני עומדת מול עצמי הכל מתפורר.
אני צריכה לשאוב כח והפעם לא מאנשים אחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
