גל: "ספיר את רוצה להיות חברה שלי??"
ספיר: "תעוף לי מהעיניים.."
גל: "אבל.. אנחנו חייבים להיות ביחד, כי.."
ספיר: "אמממ.. לא חושבת!"
גל: "אבל אני.. אני.."
גל יורד על הברכיים, ומבקש את ידה, אך בלי טבעת.
עומר כהן, אחיה הגדול של ספיר, נכנס לתמונה.
עומר: "מה אתה עושה?! זאת אחותי! תלך מפה!!!.. אתה לא ראוי לה!!.."
אך לגל זה לא אכפת. הדרמה ממשיכה..
ספיר: "גל, מה אתה עושה??"
גל: "זאת אמורה להיות טבעת!"
ספיר: "אבל זאת לא!"
גל: "תחשבי שזאת טבעת.."
ספיר: "גל, זה לא יעבוד ככה."
גל: "אבל, אבל.."
גל מכין במיוחד בשבילה טבעת, מנייר..
ספיר נקרעת מצחוק, ולא לוקחת זאת ברצינות.
אבל גל אוהב אותה! למרות אי ההסכמה של אחיה הגדול.
גל: "ספיר, אני.. את רוצה להיות חברה שלי? עכשיו זו טבעת!"
ספיר: "אבל זאת טבעת מנייר!"
גל: "תדמייני שזאת טבעת אמיתית.."
ספיר: "גל, אתה רוצה להגיד לי ש..."
גל: "אני אוהב אותך! עכשיו את מרוצה?"
ספיר: "הו גל! אני לא מאמינה!!.."
גל: "את רוצה להיות חברה שלי?" -כשהוא עדיין קורע ברך, ומבקש את ידה על הרצפה, כנוע ומיואש.
*to be continue*