יפה שקיעת השמש ללב עצוב

(ד"א- אם לא ראיתם את הפרק הראשון, כדאי שתקראו אותו לפני שתתחילו את הפרק השני.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=163305&blogcode=5836588)

ספיר התביישה.

היא לא רצתה לענות לגל כי הייתה נבוכה מידי בשביל להסכים והתביישה להביך אותו ולא להסכים, אך בכל זאת הסכימה.

הייתה מבוכה בין השניים למשך כל היום.

וכל היומיים.

וכל השלושה..

אך ביום הרביעי, קרה דבר שאף אחד לא היה משער!

ספיר ידעה שעומר הוא לא אחיה הגדול, ועומר ידע זאת גם.

ספיר ועומר נשואים. הם לא אחים.

אך גל גילה אותם במפתיע!

הוא לא ידע שיש לה בעל.

הוא חשב שהיא שלו..

פתאום גל תפס את עומר וספיר מתחבקים....

גל הסתכל המום לחלוטין בספיר ועומר האוהבים והמחובקים.

ספיר: "הו גל! לאא! לא רציתי שתגלה את זה ככה!"

גל המשיך להסתכל עליה, וכלו המום..

הוא רעד.

גל: "אני לא מאמין איך כל הזמן הזה את בגדת בי ככה! בצורה נבזית ומתחזת שכזאת!"

ספיר: "אני רציתי לספר לך, פשוט לא אפשרת לי"

גל: "אני עדין לא מאמין, אני לא מסוגל לעכל את זה........"

לגל כבר היו דמעות בעיניים.

ספיר: "לא רציתי לפגוע בך. באמת גל."

גל: "אני לא יכול לשאת את זה עוד. אנחנו צריכים להיפרד ומהר. עכשיו. בין רגע. אני לא רוצה לראות אותך בחיים!"

ספיר: "אבל גל, אל תכעס, אני לא רציתי לפגוע בך!!!"

גל וספיר נשארו עומדים וגל התחיל לבכות.

ספיר הורידה את המבט, והבינה כי לא הייתה צריכה להסכים לו מלכתחילה.

היא הבינה שעשתה טעות.

היא פגעה בו.

מאוד.

עד דמעות.

לאחר כמה שעות של עצב בין השניים, ספיר פתאום תפסה את עומר מתחבק עם..

אחותה התאומה סהר!!

אחרי שנים של נישואין עם עומר, ואחרי פרידה מכאיבה מהחבר שאהב אותה, הוא- דווקא בעלה הנאהב, בגד בה.

ועם אחותה התאומה!

ספיר המתוסכלת רצתה לקבור עצמה בחול.

רצתה שהאדמה תבלע אותה.

ורק אותה!

בלי אף אחד אחר..

היא רצתה להתעורר ולגלות שכל זה, היה סתם חלום.

היא נשארה עומדת ומסתכלת בהלם על מראות עינייה.

היא התחילה לרעוד.

היא צרחה "עומר!! סהר!! איך יכולתם?!"

אבל... עומר זלזל בה.

הוא רק אמר "ספיר, את עדיין תשארי אהובתי."

ספיר כבר לא האמינה, וברחה.

ברחה רחוק.

קיוותה שאולי גל יסכים לסלוח לה..

אולי ביום מן הימים יהיה לה האומץ לעמוד מולו ולהגיד לו "גל, אני מצטערת על הנזק, תסלח לי."

אולי ביום מן הימים יהיה לו האומץ לעמוד מולה ולהגיד לה "ספיר, אני אוהב אותך יותר מידי, אני סולח לך."

אולי הם יחזרו?

אולי ספיר לא תחזור לעולם?

האם הגורל יפגיש ביניהם שוב?

*to be continue*