יפה שקיעת השמש ללב עצוב

זהו. סוף הטיול השנתי כבר..

זה עבר לי כל כך מהר ):

היה כל כך כיף!! (:

נהניתי הכי שבעולם, זה פשוט לא יאומן!

יומיים שלמים להיות עם החברות, האנשים הקרובים, עם מי לא??..

פשוט היה- כיף :]

רק דבר אחד הציק.

והרבה..

אפילו, אם מותר לי טיפה להגזים, אבל ממש טיפה- זה דבר שנורא הפריע לי..

התחושה היתה נורא מוזרה S:

היה לי כל כך לא נעים..

לא רציתי להיות, לא רציתי להשאר, רציתי ללכת, להתעלם, לחשוב שכלום לא קרה...

אבל קרה, והרבה..

זה מה שעצוב.

קרה- אבל זה לא הפריע.

לי- זה כן.

אבל מה זה חשוב בכלל?

מישהו מתחשב?

למישהו אכפת?

אז זהו- שרק לךְ, לךְ, ולךָ אכפת.

את השאר, זה אפילו לא עניין.

הם אפילו לא שמו לב!..

זה פשוט.. אין לי מילים מספיקות לתאר את זה, זה פשוט נורא הפריע, זה הציק, זה נורא ישב לי כמו עלוקה על המצח.

זה היה כל כך לא במקום.

אבל כל כך לא..

לכו תסבירו שלא עושים את הדברים האלה, גם אם הכי רוצים בעולם.

זה פוגע..

זה מציק..

זה מטריד..

זה מפריע..

זה מעליב..

אבל אי אפשר להגיד שזה הרס לי את הטיול.

שכחו מזה- כי זה לא.

זה כל כך לא.

-עכשיו רק המבינים שמפה יבינו, ש..-

היה לי כל כך כיף בחלק שהיינו ב"פלנטריום".

וואו זה היה אחד הרגעים היותר יפים שעברתי בחיים שלי!

:) אני כל כך נהניתי..

אנחנו היינו מחובקים, וכולם שם קפאו מקור, ורעדו, והיה לנו כל כך חם ביחד..

זה אחד הדברים שאני לעולם לא אשכח.

זה אחד הרגעים היפים ביותר שעברתי איתך.

ובכלל, שעברתי.

תדע לך- זה היה מדהים.

תודה=] אני לא אשכח את זה לעולם.

וד"א-

"Make love, not kids"