יפה שקיעת השמש ללב עצוב

נפגשנו.

שמחנו.

התרגשנו.

היינו ביחד.

צחקנו.

[התגלגלנו מצחוק.]

אחרי זה..

אדישות.

הלכתי הביתה בכעס, עזבתי אותו באמצע הדרך ורצתי.

לא הסתכלתי לאחור פעם אחת, פשוט הלכתי הכי מהר שרק יכולתי ובכיתי..

אפשר להגיד ש...-

רבנו.

סוף פסוק.

"הייתי מניאק ולא ידעתי
שאני מניאק עד שהבנתי
שמתאים לי להתחבר לטוב
שעדיף מלשנוא זה לאהוב
שכל איש ואישה שברחוב
רוצים לחיות באהבה."