כן, יש לנו גיחה עכשיו..
לנו- ח'4, ולכיתה ח'2 ביחד.
אבל אני לא שם..
פשוט.. לא.
מאתמול התחלתי כבר להכין את הצ'ופרים עליהם אני ומאי היינו אחראיות.
ממש התרגשתי.
גיחה יומיים, ואחרי זה יש לי ישר את הטיול כנרת, שאני עולה לגו"ב!!
שכבת צוותא עולים לגו"ב ביום שבת בטיול כנרת! :)
אז ארגנתי את התיק, הכול כבר היה מוכן בבוקר, למרות שממש כאבה לי הברך, אז שאלתי שוב את אמא שלי אם כדאי לי לצאת, והיא אמרה שבגיחה אין מסלולים וכאלה, וחבל שאני אפסיד את זה, כי זה "כיף לא נורמלי".
אז יצאתי.
החלטתי שלא לוותר על זה, ולא נורא אם זה שני לילות מחוץ לבית בטיולים שונים..
שטויות.
מאי אספה אותי בסביבות 8, העמסתי את כל העניינים ונסענו לבצפר.
כל הדרך חיללנו [XD] בחלילית שהבאנו, וכשהגענו לבצפר כולם שיתפו פעולה. :)
יצא לנו אפילו לדבר עם רייצ'ל המורה לאנגלית, ועם טל הסטודנט, והיה ממש מצחיק.
עלינו לכיתה, בדקו שמות, היו פאדיחות *אהמנועםאהמ* אבל עברנו אותם, ואז עלינו לאוטובוס.
מכאן הבעיה התחילה:
פתאום ציפי נזכרה להודיע לנו ש"יש מסלול".
הבעיה היא שלא הודיעו!!
אני לא ידעתי על זה, ואני נדפקתי בגלל הטימטום של המורים האלה.
אמרתי לגל- המורה לשל"ח שיש לי כאבים בברך בגלל הפצע שנהיה לי שם [ונעזוב את הפירוט של הפצע..] ואז היא אמרה את זה לציפי.
ציפי התחילה להוציא עליי את העצבים שאני צריכה כבר להחליט, ורק גל הייתה ממש נחמדה אליי והתנהגה בשפיות, ואמרה לי שאין אפשרות להשאיר אותי באוטובוס, ואמרה לי שיש לי שתי אפשרויות.
1) או שאני נשארת בבצפר ויביאו אותי בערב [כאילו שההורים שלי יסיעו אותי למקום הגיחה בערב..]
2) או שאני עולה לאוטובוס והולכת את כל המסלול של השעה וחצי, עם כל המדרגות ששוקי וכל המורים נזכרו להגיד שיש..
לא הייתה לי ברירה.
כאבה לי בטירוף הברך, ואני אפילו לא יכולה ללכת נורמלי.
-את המדרגות שיש לי בבית אני בקושי מסוגלת לעלות..
אז בחרתי באפשרות שהכי לא העדפתי אבל הייתי חייבת.. מצב הברך הדאיג אותי ולא רציתי שזה יחמיר.
החלטתי להשאר בכפר סבא, ולא לנסוע עם הכיתה שלי לגיחה.
מאוחר יותר התברר לי שאין גם מי שייקח אותי בערב.
ההורים שלי בערב יהיו בחתונה, ואחותי כרגע נוסעת לשייט של ארבעה ימים.
אבא שלי עובד אחה"צ ואמא שלי לא מכירה כל כך את האזור..
כל כך התבאסתי!!..
עד כמה שאמרתי שאין לי כוח לגיחה הזאת, וזה ממש מיותר, ואחרי כל הקיטורים שניג'סתי לאנשים שכדאי להם לבוא- אני בעצמי לא יצאתי לגיחה..
המצברוח שלי ממש לא טוב עכשיו, ולא בא לי לעשות כלום.
ניסו לעודד אותי, ואפילו ניסיתי לשלוט בעצמי ולהשתכנע שזה כולה גיחה של בצפר, אבל זה לא עוזר.
אני יודעת שאני מפסידה פה דברים ממש מגניבים, וכיף אדיר שהיה יכול להיות אם לא היה קורה כלום עם הברך שלי.
אני כל כך מבואסת בגלל זה.
מעניין אם אנשים בכלל שמו לב שהלכתי ):
ד"א- הדבר הזה ממש הצחיק אותי כשקראתי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
