יפה שקיעת השמש ללב עצוב

אני שונאת את עצמי על זה.

על הכול!

על כל מה שעשיתי.

על כל מה שלא עשיתי.

על מה שמנעתי מעצמי לעשות.

על כל מה שהכרחתי את עצמי לעשות.

להגיד.

על כל מה שהכרחתי אנשים להגיד.

לעשות.

על כל מה שמנעתי מאחרים לעשות.

על כל מה שעברתי..

והכול היה באשמת מי?

באשמתי.

אך ורק באשמתי.

אלא באשמת מי?!

אני שונאת את עצמי על כל הדברים האלו.

אני הבנאדם הכי נתעב על פני האדמות האלה!

אני לא מבינה את עצמי..

למה?! למה זה קרה?!

מה לעזאזל גרם לי לחשוב שזה נכון?...

אני ממש מתחרטת.

שומדבר שאני אעשה עכשיו לא יעזור לי.

שומדבר לא יוכל להחזיר את הזמן לאחור.

אף אחד לא יכול לעזור לי במצב הזה.

אני רוצה שתבלע אותי האדמה!

אני רוצה שירו בי!

אני רוצה לא להיות במצב הזה....

יותר נכון- לעבור אותו.

ולעבור את כל המצבים שיבואו.....