יפה שקיעת השמש ללב עצוב

ממש לא התגעגעתי, אפילו לא התרגשתי בחופש לראות את הכיתה שלי, את השכבה שלי..

יכול להיות שזה בגלל שבחופש בקושי יצא לי לשמור על קשר עם אנשים.

ויכול להיות שזה מהפחד.

אולי הפחד זה מה ששיתק אותי לאורך זמן.

רק כשנכנסתי לבצפר-

התחילה ההתרגשות.

התחיל הלחץ.

התחיל המשיך הפחד...

הפחד מהרבה דברים

=\

אבל עברתי את זה, והנה אני.

-כותבת לכם על היום הראשון שהיה לי בכיתה ט'.

:]

הצטרף אלינו ילד חדש.

אין לי מושג מה להגיד עליו.

בפעם הראשונה בחיים שלי אני לא מסוגלת לתאר את הבנאדם..

כנראה שזה בגלל שאני בכלל לא מכירה אותו.

טוב נו, אני רק ביום השני של הלימודים^^

מקווה להכיר אנשים יותר טוב, באמת שאני ממש מקווה.

והלוואי ויכולתי.

הלוואי ויכולתי לעשות משהו, או אפילו להחזיר את הזמן לאחור ולשנות הכול!

אבל אני לא יכולה, ואני לא יודעת איך להתקדם מפה.

?