יפה שקיעת השמש ללב עצוב

טוב, אז התחלנו ללמוד, מלפני שבוע^^

להגיד את האמת [למרות שכבר אמרתי אותה]? -ממש לא התגעגעתי, אבל חזרנו, מה לעשות.

עכשיו אני בכיתה ט', כבר בת 14 [עוד 10 ימים אני אהיה בת 14 וחודש בדיוק!], ואני שוב לומדת.

ולמרות שהחודשיים האלה של החופש הגדול- שעברו לי בטיסה, זה נראה לי כאילו עברתי את החודשיים הכי ארוכים בחייXD זה נראה לי כאילו לא הייתי שנה שלמה בבצפר..

אז חזרנו ללימודים, התחלפו לנו המורות- ויש לנו לדעתי מורות ממש טובות השנה. והם גם ממש נחמדות:]

אבל כולם כל כך השתנו!

פתאום כולם נהיו גבוהים כאלה.

מפותחים..

מפחידים..

מוזרים [?]

זה כל כך מוזר לי לראות את אנשים כאלה.. ולחשוב שהם היו פעם ממש קטנים ><'

אז מה אתם יודעים, אפילו אני השתניתי..

חידשתי קשרים, הכרתי אנשים [טוב בסדר, אז איש אחד..], ניתקתי קשרים..

אבל במצב שלי פשוט טוב לי.

באמת שטוב לי ככה.

אין שומדבר שמטריד אותי כרגע.

פשוט-

טוב לי עם הלימודים.

טוב לי עם המשפחה [שרק בחופש הזה הבנתי כל כך את המשמעות של המשפחה שלי].

טוב לי עם האנשים.

ו..

טוב לי עם עצמי.

אבל ממש טוב לי ככה, ואני לא רוצה לשנות דברים.

זהו, עבר לי הפחד.

למרות שאני יודעת שיהיה לחץ.

אבל אני צריכה לחשוב על הרצונות שלי, על השאיפות שלי.

להתמיד.

לעשות המיטב שאני יכולה!

לא לוותר.

כי אני רוצה להתקבל למגמת מוסיקה.

כי אני רוצה להתקבל לתזמורת הייצוגית השנה.

כי אני רוצה להוציא ציונים מעולים.

כי אני רוצה להתקבל לתיכון מעולה.

כי אני רוצה להצליח בחיים.

כי אני רוצה שיהיה לי טוב בעתיד!

 זהו חפרתי P:

הייתי פה:]

עשו מצווה-

תגיבו.

♥