לא ייאמן כמה אני מסוגלת לחשוב על משפט אחד..
כמה זמן אני מסוגלת רק לשבת ולחשוב, עם עצמי, לבד, על המשפט הזה...
ובעצם-
מה זה אומר?
האם זה נכון?
האם זה לא נכון?
האם זה אומר משהו?
האם זה משפיע? -כן! כן, זה משפיע.
בהרבה זה משפיע, ולפעמים נדמה לי יותר מדי אפילו.
יותר מדי מחשבה, יותר מדי זמן, יותר מדי לבד. עם עצמי.
רק לחשוב על זה, אם זה נכון.
ואם זה נכון באמת, מה הופך את זה לנכון? או שאולי.. מה הופך את זה לשגוי?
כל כך הרבה שאלות!
רק מהמשפט הזה שאתה אמרת לי.
"קל לאהוב אותך"
כל כך לא ברור..
שיחות נפש!
לא משנה מתי- הן תמיד משחררות....
מפרקות אותך מכל הלחץ, מכל העצב.
סוחטות ממך את כל המיץ שלא תוכל להיות עצוב.
מוציאות ממך את הכוחות לחשוב על הכאב.
איכשהו הן עוזרות, אין ספק.
פתאום אתה מרגיש אחרת, פתאום הכול נראה לך פחות אפור, פחות כהה, פחות רע.
הכול מתבהר, הכול מרגיש אחרת, נראה אחרת, פחות מ ט ו ש ט ש...
והבכי..
פשוט מפרק.
מוציא הכול.
משחרר.
מאפס.
עוזר.
וכל מה שנותר לי בעצם לעשות זה להודות לך, ולחשוב על זה- לעומק.
ונראה לי שאני חושבת על זה די והותר זמן, מעבר למה שאני צריכה, הרבה יותר ממה שהייתי רוצה..
תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
