מכירים את זה שאתם נפגעים מאוד ממישהו, ועד כמה שהוא חשוב לכם ואתם אוהבים אותו, אתם לוקחים את זה אישית ולא מאמינים שדווקא הוא זה שאמר את זה?! דווקא הוא, שעשה את זה, וכשאתם חושבים יותר לעומק- הוא כן עשה וזה היה דווקא הוא, וזה מה שעוד יותר פוגע.
מעצבן שזה קורה, אה?
אמרתם לי:"אז כנראה שאת לא כזאת חשובה לו כמו שהוא תמיד אמר. כנראה שהוא סתם אמר לך שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו מאוד.."
ואני עניתי לכם שזה נכון, שככה אני מרגישה, שאני לא חשובה לו יותר, ואפילו לא אכפת לו. שלא מזיז לו מה קורה איתי.
אמרתי לכם שזה כל כך מאכזב שזה קורה, שאדם כל כך יקר לך פוגע בך ככה, במילים כל כך פוגעות, אחרי כל כך הרבה זמן שאנשים כל כך מגעילים היו יורדים עלייך, פתאום האדם הקרוב הזה אומר לך את זה....
סיפרתי לכם שכל כך התאכזבתי, וכל כך נפגעתי, ואני כל כך לא מאמינה עליו.
חשבתי שבאמת לא אכפת לו!
אתם לא מבינים בכלל כמה טעיתם.
"את כל כך חשובה לי, ואני לא מאמין שאני באמת אמרתי את זה. ועוד לך! זה היה כל כך לא במקום, וכשעשו לי את זה, הבנתי פתאום שגמאני עשיתי את אותו הקטע לך, ואמרתי לעצמי שזה מגיע לי, כי גמאני פגעתי במישהו קרוב אליי ולקח לי זמן להבין, אז עכשיו זה חוזר אליי ומישהו קרוב אליי פוגע בי. אני כל כך מצטער, באמת, אני מבקש סליחה...... ושוב, מצטער מכל הלב."
"כבר אין דבר כזה 'בצחוק!' אצלי. פשוט אין."
זה לא אכפת לי שאמרת את זה כבר.
אכפת לי שכן חשבת עליי, שכן השתנת, שכן בניתי משהו [ואפילו הכי קטן] באופי שלך.
אכפת לי שאני כן חשובה לך, ושתמיד אהיה.
אכפת לי שטעיתי במה שחשבתי, ושלא שיקרת. שתמיד, כל מה שאמרת- תמיד התכוונת לזה.
אכפת לי שאתה כזה כנה איתי.
אכפת לי שאתה כל כך סומך עליי.
פשוט אכפת לי ממך.
אני כל כך אוהבת אותך!3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
