אוף אני שונאת להיות חולה. שונאת להיות חייבת לשתות כוס אחרי כוס של תה. שונאת לאכול מרק ואורז במקרה הטוב או צנימים יבשים כל היום במקרה הרע. שונאת שכואבת לי הבטן והכי הכי שונאת שאני לא יכולה לצאת.

אז עכשיו במקום ללכת לסרט עם אבינועם ומעיין ואחרי זה לניצן לפי שתוכנית המקורית והמוצלחת של הערב הזה, אני יושבת פה מול המחשב. ואפילו אין לי עם מי לדבר במסנג'ר. ויומיים כבר לא יצאתי מהבית. דיי! נו כמה פריסל אפשר כבר לשחק?? כמה פעמים אפשר להתקע בסוליטר? כמה פעמים אני אקח את המלכה עלה על הסיבוב הראשון?? בקיצור משעמם לי.

וזה מוזר כי כבר הרבה זמן לא היה לי משעמם. אני אוהבת להיות עסוקה כל היום ולעשות מאה ואחד דברים ככה אני מרגישה שאני באמת מנצלת את הזמן. קשה לי סתם לשבת ולא לעשות כלום. בטח כשזה הופך להכרח.

מחר לא נראה מעודד במיוחד. לא הייתי היום בשיעור לפסיכומטרי אז אמנם השלמתי את החומר אבל עדיין יש את השיעורים לעשות. ואם אני לא אגמור אותם או אעשה משהו אחר בזמן שהייתי יכולה להקדיש ללעשות אותם אני ארגיש רע עם עצמי, ככה שמחר אני כנראה אשב הרבה זמן בתוך הספרים.

אומרים לי שאני לוקחת את זה ברצינות מדיי ושלא צריך לעשות את כל השיעורים ואני רוצה להפסיק אבל אני לא בטוחה שאני יכולה. אני ארגיש שלא עשיתי את כל מה שיכולתי.

עשיתי פרנץ' ורוד בציפורניים (מתוך תקוות שווא שאני אצא היום). דווקא יצא נחמד.

גיליתי שתה בבונג עם וניל וקינמון זה שווה.

גיליתי גם שתה קמומיל זה לא.

וגם שלתה בטעם תפוח ודבש אין טעם של תפוח ודבש.

בא לי ללכת למוזס. כאילו לא חייב מוזס גם סתם מסעדה. אני רוצה ללבוש את החולצה החדשה שקניתי.

ואגב חולצות, אני חייבת לעשות ריענון מלתחה. בא לי דברים חדשים. כבר שכחתי כמה זה כיף ללבוש משהו חדש ולצאת לאנשהו. אני רוצה ללכת לתל אביב. אולי שבוע הבא או עוד שבועיים או משהו.

אה איזה כיף שבוע הבא סלקום ווליום! וגם המשפחה שלי נוסעת למעגן שזה קיבוץ ליד הכנרת באותם תאריכים אז אני לא אהיה חייבת לישון בשק"ש.. וגם אסף בא איתנו אז יהיה נחמד :)

בזמן האחרון יש לי חשק לבשל ולהכין עוגות מוזרות. עד עכשיו הנסיונות שלי היו דיי מוצלחים (בעיקר הפאי לינצר והעוגת שוקולד ומוס) חוץ מהעוגת שמרים שהתנפחה למימדים קולוסאליים (אהה מילים מהפסיכומטרי!) ולמרבה הבושה לא נזרקה  עד שהיא העלתה עובש כי היה חבל על הקילו קמח ששמתי שמה :S

בא לי ריסק. כל הזמן בא לי ריסק. ועכשיו אחרי הכמעט ניצחון שלי אצל תימור בא לי עוד יותר אפילו.

עוד מעט מפרסמים ציוני בגרות. אני דיי סקרנית.

תזכורת לעצמי: את חייבת להזיז את התחת השומני שלי למכבייה. ממש חבל על המנוי הזה. הייתי בטוחה שאני אלך אבל אני סתם עצלנית. מיום רביעי הזה אני מתחילה שיעורי מדרגה. בקביעות. בלי לפרוש. באמת..

הייתי בעיר הבירה שבוע שעבר. היה כיף. ויוני בלוך לא כזה מעפן כמו שחשבתי. ואפילו השיר הזה עם הריקוד חמוד. ובהופעה של קספר היה ממש כיף למרות שקצת נכנסתי לפניקה כשאייל גרר אותנו לתוך אמצע הקהל איפה שיש פוגואים ואין אוויר. אבל עבר בשלום וכמעט ולא נרמסתי. הבעיה הייתה כשלא מצאנו מונית לחזור הביתה והגעתי בערך ב-2 בלילה כשיום אחרי היה לי פסיכומטרי.. אבל בסוף גם זה הסתדר.

כבר חלמתי שני חלומות בזמן האחרון שבהם הייתי הארי פוטר. טיפה מטריד.

אסף נסע לאילת. אני מתגעגעת..

גם תימור נסעה אבל להולנד ועירא אי שם באירופה ובדיוק היום אבינועם ומעיין חזרו מפולין ואייל נוסע עוד שבועיים לאנגליה. כולם נוסעים. גם אני נסעתי. היה ממש כיף. כאילו רוב הזמן. כמו בכל טיול יש עליות וירידות. אבל סה"כ היה נחמד ביותר :) (אם הייתי יודעת להעלות תמונות בלי להסתבך עם זה היה עושה את זה).

טוב רציתי להמנע מזה, אבל כבר כתבתי עמוד וזה אז אני חייבת להתייחס לעובדה שסיימתי תיכון. כן סיימתי תיכון והיה ממש כיף במסיבת סיום הכיתתית אם כי טיפה מביך (אני חושבת שקיבלתי יותר מדיי התייחסות), ואחרי זה היה גם את הטקס סיום שהיה נחמד מאוד. היה כיף להופיע. אני רוצה כבר לראות את ההקלטות.. ואחרי הטקס היה הנשף. שהיה כיף אבל משום מה טיפה אכזב אותי אני לא יודעת למה. הכל היה טוב ויפה וכיפי.. אבל לא יודעת אולי בגלל שכל כך הרבה שנים אני מחכה לרגע הזה ומוזנת בכל מיני סיפורי אגדות על תיכוניסטים אמריקאים, הדבר האמיתי היה פחות טוב. גם היה את כל הסיפור של הדרך חזרה כשלא הצלחנו להדחק לאוטובוס של הבית ספר.. אבל שוב סה"כ היה כיף.

בכלל הארבע שנים האלה עברו טוב. אני חושבת שאני יכולה לסכם את תקופת התיכון שלי כהצלחה. נהנתי רוב הזמן ולמדתי על עצמי ועל אחרים ואהבתי ושנאתי ומרדתי והשתנתי וכל השלבים האלה של ההתבגרות. גם הכרתי אנשים שחלק מהם אני מקווה יהיו החברים הכי טובים שלי בהמשך החיים.

יהיה קצת מוזר עכשיו בלי ללכת ב-1 בספטמבר לבית ספר ובלי לקנות את כל הציוד והמחברות לשנה החדשה ובלי להבטיח לעצמי להיות השנה הכי טובה שאני יכולה ולהשתתף לשם שינוי בשיעורים. אבל המעבר הזה בשבילי יהיה דיי חלק אני מניחה עם כל הפסיכומטרי וזה.

אחרי שאני אסיים עם הפסיכומטרי בסוף ספטמבר אני מקווה למצוא עבודה לחודש וחצי שיש לי עד סוף הצבא ואולי גם לנסוע לאילת. ממש בא לי.

טוב נראה לי אני אלך לקרוא עוד קצת הארי פוטר לפני השינה..

דווקא דיי נחמד לכתוב קצת שוב. מזמן לא כתבתי כי לא חשבתי שיש לי משהו חשוב להגיד. לא משהו שמישהו יתעכב כדי לקרוא. אבל גם לכתוב סתם בשביל ה"לכתוב" זה נחמד. נראה לי שאפשר לסכם את הפוסט הזה בתור קיא של מחשבות שהצטבר אצלי כבר כמה זמן ולא זכה לביטוי בכתב ;)