רואים עליי הכל, ואני לא מגלה

"כי ככל שאני מנסה להחביא

ככה זה יוצא"

אני חושבת שאין יותר הבדל

לא משנה

כלום לא משנה

הכל מתחמק

הכל מסתכם במשפט וחצי וגם זה בקושי

בעיקר להתחמק

לא לרצות כלום

ולרצות הכל.

זה כבר לא משנה...

אני מכירה את המבט הזה.

הוא מחורר לי את הלב כל פעם מחדש.

את יודעת איך זה מרגיש כשאת נצמדת אליי.

איך זה מרגיש לי.

למה את עושה את זה?

תעצרי שנייה.

תרימי את הראש.

נו תרימי את הראש.

זה לא עושה את זה קל יותר כשאת נושמת לי ככה באוזן.

או שהידיים שלך מרפרפות לי ככה על הבטן.

או כשאת מתעכבת על העצם שלי......

קמתי מהמיטה, לבשתי חולצה ארוכה ויצאתי מהחדר.

הדלקתי סיגריה ושמתי את השיר שחרשתי עליו אינסוף פעמים בשבוע האחרון.

כמה דקות אח"כ היא יצאה החוצה והצטרפה אליי.

לקחה לי את הסיגריה, לקחה שאיפה עמוקה, ואחרי דקה הוציאה את העשן החוצה.

הסתכלתי עליה.

היא בחורה יפה, ויש לה ריח ממש טוב.

היא לקחה את היד שלי, חשבתי לעצמי כמה אני אוהבת את הידיים שלה.

היא החזיקה לי את הפנים קרוב לשלה ולחשה לי בשקט...

אני מצטערת. אני לא יודעת מה עובר עליי.

קשה לי עם כל המרחק הזה.. זה.. זה לא צריך לקרות.

חייכתי.

זה באמת לא צריך לקרות.

אבל את כ"כ יפה.

תחבקי אותי.