השנה הזאת, יקרים שלי, הולכת להיות הכי טובה בעולם. בעצם, אם אני אחשוב על שנות ההתבגרות שלי בעוד עשר שנים אני לא בטוחה שאזכר בה, אבל היא תהיה מיוחדת. זאת החלטה פנימית שיכולה לשנות סדרי עולם אם רק מאמינים, ובכלל, אין לי סיבה לפקפק בזה. גם בשנה שעברה היו לא מעט סיבות שיכלו להרוס לי אבל פשוט לא אפשרתי לזה לקרות. אתם מבינים, כולם מחפשים במקומות רחוקים אחרי האושר ואני פשוט הבנתי שהוא ממש מתחת לאף שלי. אני משערת שלרוב האנשים זה קורה ואני מוכנה לתת לזה מקום אצלי גם אם זה אומר שאני לא אהיה עורכת דין מפורסמת כשאגדל.

החופש היה הכי מדהים בעולם, כמעט ואין לי מילים לתאר כמה כיף עשיתי. התקרבתי לאנשים ושמחתי ברוב הרגעים. כשהיו הזדמנויות לבלות ניצלתי אותן עד הסוף ואפשר להגיד שהוא היה אחד הטובים. קימאמה באמת עושה לי הרגשה מצוינת. הוא ממלא לי את החופש ונותן מן טעם של עוד כל פעם מחדש. באמת שאין לי כוח שהחופש ייגמר. השיחה עם רפי בערב של יום חמישי כאילו סגרה לי את התקופה המדהימה עם כמה משפטי מפתח שאני לא אשכח ככ מהר.

וזה לא שעשיתי יותר מדי, פשוט הספקתי מה שרציתי, אולי טיפה מעבר. זה ישמע לכם טיפשי, אני חושבת, אבל קשה לי להאמין שהשתנתי מקצה לקצה בזכות הדבר הזה שנקרא אנשים.

הגשמתי יותר מדי חלומות.

היה לי הכי טוב שיכולתי לבקש.

זה לא נגמר,

זה ימשיך לתמיד.

אני אאחז בזכרון עד כמה שאוכל.

אני אוהבת אתכם.

רק שיהיה טוב. שהשנה תתחיל ותסתיים בחיוך.

שאני אצליח לאהוב ושיאהבו אותי בחזרה,

שהצחוק יהיה הכי אמיתי שאפשר ושהחיבוקים יהיו כמה שיותר חזקים.

אני אצליח, אף אחד לא יוכל להפיל אותי.

שנה טובה