- בסדר -
|
| 7/2007
ארוטיקה
"אסטרונאוטים בחלל יכולים לראות אנשים שעושים אהבה כמו נקודות אור קטנטנות. לא אור בדיוק, אלא זוהר שאפשר להחשיב אותו בטעות כאור - קרינת הזדווגות שנשפכת כדבש במשך שנות אור בחשכה ועד לעיני האסטרונאוט.
בעוד מאה וחמישים שנה בערך - אחרי שהמאהבים שיצרו את הזוהר כבר ישכבו מזמן בקביעות על גבם - יהיה אפשר לראות ערים גדולות מהחלל. הן יזהרו כל השנה. יהיה אפשר לראות גם ערים קטנות יותר, אבל בקושי רב. שטעטלים כמעט לא יהיה אפשר לזהות. זוגות בודדים, בכלל לא.
הזוהר נולד מסך של אלפי אהבות: נשואים טריים ובני עשרה שנוצצים כמו מציתי גז, זוגות של גברים שנשרפים מהר וחזק, זוגות של נשים שמאירות במשך שעות בקרינות שרשרת רכות, אורגיות כמו צעצועים זרחניים שנמכרים בפסטיבלים, זוגות שמנסים ללא הצלחה לעשות ילדים, ששורפים את דמותם המתוסכלת על היבשת, כמו הסינוור שמותיר אור בהיר בעין אחרי שאתה מסב ממנו את מבטך.
בלילות מסויימים יש מקומות בהירים יותר מאחרים. קשה להישיר מבט אל ניו יורק בחג האהבה, או אל דבלין ביום פטריק הקדוש. חומת העיר העתיקה בירושלים נדלקת כמו נר בכל אחד משמונת לילות החנוכה. "יום תרחים" הוא היום היחיד בכל השנה בו אפשר לראות את הכפר הקטנטן תחרימברוד מהחלל, כשמספיק מתח מיני נוצר ומדליק את שמי הגבול הפולני-אוקראיני. אנחנו כאן, יגיד הזוהר של 1804 בעוד מאה וחמישים שנה. אנחנו כאן, ואנחנו חיים."
(מתוך "הכל מואר", מאת ג'ונתן ספרן פויר, תרגם אסף גברון)
| |
| כינוי:
בסדר
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
