קצב
אז חשין חושב שהעיתונות כבר הרשיעה אותו כי השופטים לא יכולים להתעלם מהכתוב, יכול להיות. בכל מקרה מדובר לכל היותר בהעדפה של גוון כהה יותר של האפור ולא בהחלטה בין שחור ללבן. בטוחני שגם חשין יסכים ש"שופטי ירושלים" יצליחו, כולם, להבחין בין לבן לשחור.
דבר אחד חשוב לזכור, לולא הפרסום בעיתונות לא היה קצב מגיע למצבו היום ואיציק מרדכי עדין היה היום פוליטיקאי פעיל.
בעולם שיש בו מעט מאוד מקרים של שחור לבן אבל הרבה מאוד גווני אפור, אני, מעדיף את חופש העיתונות על חופש הפוליטיקאי.
רמון
בתחילת הפרשה כתבתי כאן שלהערכתי רמון זכאי. הטיעון המרכזי שהיה שהבאתי היה שלמרות הפרסום לא הגיעו מתלוננות נוספות. אח"כ התפרסמה ידיעה על מתלוננת נוספת אבל ככל הידוע אין מתלוננות רשמיות נוספות כנגד רמון.
ההבדלים בין הפרשיות גדולים כרחוק מזרח ממערב. האירוע שבו מואשם רמון התרחש במשך מספר שניות. המעשים שבהם מואשם קצב נמשכו לאורך שנים וכנגד מספר רב של נשים.
אנחנו לא חיים במדינה של טהרנים. אם שרון ובניו לא הואשמו בפרשיות השונות אדם שנשק לאשה בקצרה ונסוג ברגע שנתקל בהתנגדות לא צריך לעמוד למשפט. אין צורך להתמם, יחסים בין גברים לנשים לא תמיד מתנהלים לפי כללי הריקוד הוקטוריאני. הכלל של מודה ועוזב ירוחם צריך לחול כאן.
אבל רמון לא יכול להמשיך להיות ח"כ ובודאי שלא שר.
אדם שמספר דקות לפני שהוא נכנס לישיבת קבינט חשובה (כזכור ביום שבו פרצה המערכה בלבנון) עוסק באירגון של זיון, לא ראוי לתפקידים אלו.
פרץ
ההית או חלמתי חלום?
ליברמן
חרפתנו הוא. אנחנו מדינה שהוקמה על גיוום המוצל מאש של שרידי יהודי אירופה. אין הבדל בין דעותיו לדעות הפולנים, האוקראינים, הליטאים והלטבים . בס"כ הם לא רצו את היהודים בארצותיהם. כשהגרמנים הגיעו הם כבר הצטרפו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
